שולחן ערוך אורח חיים שנח יא
<< · שולחן ערוך אורח חיים · שנח · יא · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
קרפף יותר מבית סאתים שהוקף לדירה ונכנסו בו מים אם ראוים לשתיה אין מבטלין הדירה אפילו אם המקום שנתפשטו שם יותר מסאתים ואפילו הם עמוקים הרבה ואם אינם ראוים לשתיה דינם כזרעים והוא שיהא בעמקם עשרה טפחים:
מפרשים
(טו) י' טפחים: דפחות מי"ט ה"ל כטיט ורפש שאין חולקין רשות לעצמן (מ"מ) ודע דבעמקן י' לא אסר החצר משום נפרץ במלואו דהם עצמן נעשו מחיצה בינם לחצר כמ"ש רסי' שנ"ו:
(יד) טפחים: דפחות מיו"ד טפחים ה"ל כטיט ורפש שאין חולקין רשות לעצמן ועיין מ"א.
(פד) ונכנסו בו מים - ומיירי שהמים קוו וקיימי בתוך הקרפף:
(פה) אם ראויים לשתיה - ר"ל לשתית אדם ויש מקילין אף בשראוים לכביסה וכדומה:
(פו) אין מבטלין הדירה - דאין לך דירה מעולה מזו:
(פז) יותר מסאתים - ולא אמרינן דבור גדול כהאי אין דרך לעשות דשפיר מצוי דאדם עושה בריכה גדולה של מים לתשמישו ומבואר בטור דלאו דוקא יותר מסאתים אלא אפילו נתמלא כל החצר נמי שרי:
(פח) ואם אינם ראוים לשתיה - ולאידך סברא דלעיל דוקא בשאינם ראוים לא לשתיה ולא לכביסה כגון שהיו עכורים מאד:
(פט) דינם כזרעים - משמע מלשון זה דהוא ממש כזרעים ולכן אם נתפשטו ברובו כולו אסור אפילו אין בהם סאתים ואם במיעוטו אם יש בהם יותר מב"ס כולו אסור וכדלעיל בזרעים וכתבו האחרונים דכ"ז דוקא כשאין עמוק י"ט בשפתו וגם אין מתלקט י"ט בתוך הילוך ד"א דאם עמוק י"ט בשפתו או עכ"פ מתלקט י' בתוך הילוך ד"א כותלי המים עצמן נעשו מחיצה בין מקום המים לשאר החצר ואין אסור אלא מקום המים עצמו ועיין בה"ל:
(צ) והוא שיהא בעמקם י"ט - דפחות מי"ט הו"ל כטיט ורפש בעלמא שאין חולקין רשות לעצמן:
(*) דינם כזרעים: עיין מה שכתבנו במ"ב דאם עמוקים י"ט בשפתם הם עצמם נעשים מחיצה והוא ממ"א כאן וש"א וכן כתב עוד בסימן שנ"ו סק"ב בשם הראב"ד בהשגות פט"ו מהל' שבת וכן מצאתי להרשב"א בחידושיו בפ"ק דעירובין דף י"ב וכן כתב ג"כ הריטב"א בסוגיין בסברא שניה בשם רבו [ודלא כמש"כ בסברא הראשונה עיי"ש] ומה שכתבתי בדינא דמתלקט יו"ד מתוך ד' ג"כ מבואר במגן אברהם בסימן שנ"ו והעתיקוהו כמה אחרונים אכן בריטב"א בסוגיין לא סבירא ליה כן שכתב שם דאם היה החצר סמוך לעומק של עשרה בתוך ג' טפחים נמי שרי דהוי כלבוד והרי החצר כמוקף מחיצה עכ"ל וזה דלא כשיעורא דמ"א דהא הוא כתב דאפילו אם מתלקט עשרה מתוך ד' נמי הוי מחיצה וצ"ל דס"ל להריטב"א דלא אמרינן מתלקט עשרה מתוך ד"א רק גבי תל או חריץ שהולך בעומק ובלא מים מנכרא מחיצתא טפי משא"כ כשממולא במים כעניננו ולא דמי לבור מלא מים דאיתא בגמרא דהוי רה"י גמור דשם מנכר טפי לפי שהולך העמק בשוה וכעין שכתב האי טעמא בסברא קמייתא עי"ש ודוחק וצ"ע למעשה:.
(*) והוא שיהא בעומקם י"ט: דעה זו נובעת מדברי הרשב"א בעבודת הקודש וכן הסכים המגיד וכן מראין דברי רש"י בסוגיא וכן הוא משמעות הריטב"א שם מדקאמר דבפחות מזה בטל לחצר [ודברי ק"נ סק"ז שהוכיח מדבריו ההיפוך אינו מובן] אכן לעומת זה יש באמת כמה ראשונים שחולקין ע"ז הרא"ש [וכפי מה שהעתיק בפסקי הרא"ש וכמו שכתב בק"נ] והטור והריטב"א בשם יש מפרשים דהא דקאמר בש"ס עומקן ל"ד אלא למקומם קרי עומקם ומשום דלא אפשר למים בלא שום עומק עכ"ל והיינו אפילו פחות מי"ט כדמוכח שם מהריטב"א לפירוש זה ע"ש עי"ש בדבריו והנה יש מפרשים זה שהביא הריטב"א הוא הראב"ד כדמבואר בחידושי גאונים קדמונים [מובא בראש ספר מעשה רוקח] וכ"כ הרז"ה במאור וע"ש עוד בחידושי גאונים שכן הוא ג"כ דעת ספר הבתים ודחה הוכחת הרשב"א מההיא דרקק דאם אמרו בר"ה שתשמישו בהילוך וכשהוא בפחות מי"ט ראוי לילך ע"י הדחק ושמיה הילוך לא נאמר כן בקרפף שתשמישו לדירה דאם יש בו רקק מים אפילו בפחות מיו"ד טפחים כיון דאינו ראוי לתשמיש נתבטל שם דירה ממנו עכ"ל וכן מוכח ברא"ש סברא זו עי"ש וא"כ יש כנגד סברא קמא הרז"ה והראב"ד והרא"ש והטור וספר הבתים וראוי להחמיר שלא במקום הדחק. ודע דמסתברא דאפילו לסברת הרא"ש ודעמיה דאפילו בפחות מיו"ד נמי אסור מ"מ מודו בפחות מג' דאינו אסור דכארעא סמיכתא היא וגם אינו קשה להשתמש שם בתשמישין של חצר:.