שולחן ערוך אורח חיים שנד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · שנד · ב

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

אשפה ברשות הרבים שגבוה עשרה ורחבה ארבעה אם היא של רבים מותר לזרוק לה מרשות היחיד הקרוב לה:

הגה: ולא חיישינן שמא יתגלגל מן האשפה לרשות הרבים ואתי לאתויי דאין דרך לזרוק לאשפה אלא דברים מאוסים (המגיד פרק ט"ו בשם הרשב"א)

ואם היא של יחיד אסור משום דיחיד עשוי לפנות אשפה שלו ויבואו לשפוך שם כדרכן ונמצאו שופכים ברשות הרבים.

מפרשים

מגן אברהם

(ד) אשפה בר"ה:    וא"צ עירוב כיון שאין בה דיורין:


(ה) מאוסים:    כלו' שא"צ להם:

באר היטב

משנה ברורה

(ט) אשפה בר"ה וכו' - ואם עומדת בכרמלית עיין בפמ"ג:

(י) שגבוה עשרה - דאם לא היתה גבוה עשרה שם כרמלית עליה ואסור לזרוק עליה מרה"י:

(יא) של רבים - דרבים משליכין שם שופכיהן וזבליהן:

(יב) מותר לזרוק לה - ואפילו אם האשפה מופלגת מן הכותל ד' טפחים ויש על ההפסק שביניהם שם ר"ה אפ"ה מותר לזרוק על האשפה מחלון שבבית ורק שיהיה החלון גבוה עשרה מן הארץ כדי שתהיה הזריקה מרה"י לרה"י דרך מקום פטור ומה שכתב המחבר הקרוב לה בא לאפוקי אם האשפה רחוק מרה"י שלא יזרוק על האשפה שעלול ליפול בר"ה:

(יג) הקרוב לה - ואין צריך עירוב כיון שאין בה דיורין:

(יד) מאוסים - כלומר שאין צריך להם ולא אתי לאתויי אח"כ אפילו אם יפול:

(טו) כדרכן - שהיו רגילין שם מקודם משא"כ באשפה של רבים לא ממלכי מעשותה אשפה ולעולם תהיה גבוה עשרה טפחים שהרי כל היום משליכין כולם שופכיהן וזבליהן שם ולא תחסר גבהה:

ביאור הלכה

(*) ורחבה ד':    באמת אפילו לא היתה רחבה ד' ג"כ מותר דמקום פטור הוא [פמ"ג] ונ"ל דנקט משום דמשנה קאמרה אשפה שגבוה יו"ד טפחים ואם לא מיירי ברחבה ד' אפילו לא היתה היתה גבוה יו"ד טפחים ג"כ מותר דמקום פטור הוא:.





▲ חזור לראש