שולחן ערוך אורח חיים שמ ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אותם שמהדקים הבגדים סביב זרועותיהם על ידי החוט שמותחין אותו ומתהדק אסור למתחו אלא אם כן יהיו הנקבים רחבים קצת ומתוקנים בתפירה ובעיגול:

מפרשים

 

מגן אברהם

(יב) אותם שמהדקין:    ואם נמלך לפעמים להניחה כך לעולם אסור להדקן בשבת:

(יג) ובעיגול:    ואז אפי' החוט תחוב במחט נקובה שרי (ש"ל):
 

באר היטב

(יב) שמהדקים:    ואם נמלך לפעמים להניחם כך לעולם אסור להדקן בשבת. מ"א.

(יג) בעיגול:    ואז אפילו החוט תחוב במחט נקובה שרי. שב"ל.
 

משנה ברורה

(כח) אותן שמהדקין - דרכן היה ליתן חוט בתוך הבית יד שעל זרועו דכשרוצה להדקו היה מותח החוט ומתהדק היטב:

(כט) רחבים קצת ומתוקנים - דאז אינו דומה כלל לתופר דהוי כמאן דמכניס קרסים בלולאות כיון דמתוקן לזה בתמידות למתחו ולהדקו כשלובשו וכן לרפאותו כשרוצה לפשטו ואם אין מהדקו יפה ונמלך לפעמים להניחו כך לעולם ולפשטו כשהוא מהודק אסור להדקו בשבת:

(ל) בתפירה - סביב הנקב ואז אפי' החוט תחוב במחט נקובה שהוא תלוי שם בתמידות כדי להכניסו על ידו בהנקבים שרי ואין בו משום טלטול כיון שהמחט תלוי בפתיל והפתיל בבגד ואין נפרד ממנו לעולם:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש