שולחן ערוך אורח חיים שלח ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · שלח · ב · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

יש מתירים לומר לעכו"ם לנגן בכלי שיר בחופות: הגה: ואפילו לומר לעכו"ם לתקן הכלי שיר שרי משום כבוד חתן וכלה אבל בלאו הכי אסור (מרדכי פרק משילין) ומיהו בזמן הזה נהגו להקל מטעם שיתבאר בסימן שאחר זה לענין טפוח ורקוד

מפרשים

מגן אברהם

(ד) לתקן הכלי:    צ"ע דבמרדכי שם לא התיר אלא מלאכ' דרבנן וכמ"ש סי' ש"ז ס"ה ע"ש, וכתב רש"י בערובין דף ק"ג דכשנפסק' נימא ומגלגל היתד שלמעלה עד שמאריך הנימא ומגיע ליתד שלמטה וכורכ' בו הוי אב מלאכה דמתקן מנא עכ"ל, וא"כ אסור לומר לעכו"ם לעשותו ואפשר דרמ"א הכריע מדעתו להתיר לכבוד חתן וכלה דאיתא במהרי"ל שפעם א' גזר המושל שלא ינגנו בכלי שיר וצוה להוליך חתן וכלה לעיר אחרת לעשות שם החתונה כדי לנגן בכלי שיר ורדב"ז ח"א קל"ב כתב שבארצו נהגו לאסור לומר לעכו"ם לנגן ומיהו אם בא העכו"ם ונגן מעצמו אין מוחין לו ומדינא מותר לומר לו בע"ש שינגן בשבת כיון דישראל עצמו אינו אסור אלא משום גזירה ואם יש לחוש להערמה יש לעשות גדר גם בזה עכ"ל כ"ה:


(ה) לענין טפוח:    פי' כיון דאנן אין בקיאין בעשיית כלי שיר מדינא הוה ליה למשרי לנגן בכלי שיר ולכן עכ"פ שרי אמירה לעכו"ם ועכ"פ אסור לומר לעכו"ם לתקן הכלי שיר וכמש"ל:

באר היטב

(ג) לתקן:    עיין מ"א שהעלה דאסור לומר לתקן הכלי שיר אלא לומר לעכו"ם שינגן ע"ש (ובס' א"ח) צידד להתיר ואיתא במהרי"ל שפעם א' גזר המושל שלא ינגנו בכלי שיר וציוה להוליך חתן וכלה לעיר אחרת לעשות שם החתונה כדי לנגן בכלי שיר. והרדב"ז ח"א סי' קל"ב כתב שבארצו נהגו לאיסור לומר לעכו"ם לנגן ומיהו אם בא העכו"ם ונגן מעצמו אין מוחין לו ומדינא מותר לומר לו בע"ש שינגן בשבת כיון דישראל עצמו אינו אסור אלא משום גזירה ואם יש לחוש להערמה יש לעשות גדר גם בזה. כנה"ג ע"ש.


(ד) לענין טפוח:    פירוש כיון דאנן אין בקיאין בעשיית כלי שיר מדינא ה"ל למשרי לנגן בכלי שיר ולכן עכ"פ שרי אמירה לעכו"ם ועכ"פ אסור לומר לעכו"ם לתקן הכלי שיר וכמש"ל. מ"א.


משנה ברורה

(ח) לומר וכו' - דאיסור השמעת קול בכלי שיר אינו אלא איסור דרבנן גזירה שמא יתקן כלי שיר ואמירה לא"י ג"כ אינו אלא איסור דרבנן והוי שבות דשבות ובמקום מצוה היא דאין שמחת חתן וכלה אלא בכלי שיר ושרי וכנ"ל בסימן ש"ז ס"ה ע"ש ויש מקומות שנהגו להחמיר בזה אם לא שהכינום לזה מע"ש ולא יאמר לו בשבת כלום או שבא מעצמו לנגן [כה"ג]:

(ט) לומר לא"י לתקן - ס"ל דשמחת חתן וכלה עדיף יותר משאר סתם דבר מצוה וע"כ מותר האמירה אפילו בתיקון הכלי שיר דהוא מלאכה דאורייתא [ובבאור הגר"א כתב דדעה זו סברה כדעת המתירין לעיל ברע"ו ס"ב בכל מלאכה דאורייתא ע"י א"י לצורך מצוה וא"כ לדידן דסוברין להלכה כדעת רוב הפוסקים שאוסרין גם בזה אסור]:

(י) אבל בלא"ה - ר"ל בשאר שמחה של מצוה כגון בסעודת מילה או בשמחת תורה אסור אפילו לומר לא"י לנגן אם לא שבאין מעצמן או שהכינו אותם מע"ש ועיין בשו"ת מהרי"א ח"א סימן נ"ט שאוסר לנגן במנים ועוגב בשעת התפלה ע"י א"י ועיין בשו"ת ח"ס חלק ששי סימן פ"ו שהביא ראיות לאסור אף בחול לנגן בבהכ"נ בשעת התפלה ובפרט בשבת אין שום היתר:

(יא) נהגו להקל - ר"ל האמירה לנגן בשאר שמחה של מצוה ובלבוש משמע דאסור כ"א בשמחת חתן וכלה ועא"ר שם:

(יב) לענין טיפוח וריקוד - פי' כיון דמדינא י"א דהוי לן למישרי לנגן בזמנינו בכלי שיר דאין אנו בקיאין בעשייתן וליכא למיגזר שמא יתקן ולכן עכ"פ שרי האמירה לא"י לנגן ועיין במ"א שהסכים דעכ"פ אסור לומר לא"י לתקן הכלי שיר ואפילו משום כבוד חתן וכלה:

ביאור הלכה

▲ חזור לראש