שולחן ערוך אורח חיים שכו יא
<< · שולחן ערוך אורח חיים · שכו · יא · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
מרחץ שסתמו נקביו מערב שבת למוצאי שבת רוחץ בו מיד אבל אם לא סתמו נקביו אף על פי שמאליו הוחם בשבת צריך להמתין לערב בכדי שיעשו לפי שאסור לעשות כן גזירה שמא יחתה בגחלים:
מפרשים
(יב) שסתמו נקביו: פירש"י שלא יצא החמימות ל"א אותן הנקבים שמרחץ מתחמם על ידיהן שהאור ניסקת מבחוץ מתחתיו ועיקר וכ"כ הר"ן, מכאן צ"ע על בתי חורף שמחממין אותן מתחתיהן ועל הנקבים יש קערות ברזל או סתימת אבן אם מותר לפותחן אכן ראיתי נוהגין בו היתר (אגודה סימן כ"ז):
(יג) רוחץ בו: שהרי לא נתחמם בשבת ועיין סי' שכ"ה ס"ט:
(ט) רוחץ: שהרי לא נתחמם בשבת ובתי חורף שמחממין מתחתיהן ועל הנקבים יש סתימה קערות ברזל או אבן נוהגים היתר לפותחו. אגודה מ"א ע"ש.
(לא) שסתמו נקביו - אותן נקבים שהמרחץ מתחמם על ידיהן שהאור ניסקת מבחוץ מתחתיו ואותן בתי חורף שמחממין אותן מתחתיהן ועל הנקבים יש קערות ברזל או סתימת אבן נוהגין בו היתר לפותחן בשבת:
(לב) רוחץ בו מיד - שהרי לא נתחמם בשבת. ואם ספק אם היה פקוק נקביו עיין לעיל בסימן שכ"ה ס"ז:
(לג) שמאליו הוחם בשבת - ע"י שנתנו בו עצים בע"ש מבעוד יום:
(לד) שמא יחתה בגחלים - וכיון שאסרו חז"ל לעשות כן לפיכך צריך להמתין למוצאי שבת בכדי שיעשו כדי שלא יעשה כן בפעם אחרת שלא יסתום נקביו ויבוא לידי חיתוי [תו"ש]:
מז) סעי' יא. מרחץ שסתמו נקביו וכו' פירש"י שלא יצא החמימות. ל"א אותן הנקבים שהמרחץ מתחמם על ידיהם שהאור ניסקת מבחוץ מתחתיו ועיקר. וכ"כ הר"ן: מכאן צ"ע על בתי החורף (שיש שני חדרים זה ע"ג זה ויש נקבים בתקרה התחתונה כדי שאם יסיקו התנור למטה יתחמם חדר העליון ע"י אותם הנקבים) שמחממין אותן מתחתיהן ועל הנקבים יש קערות ברזל או סתימת אבן אם מותר לפותחן אכן ראיתי נוהגין בו היתר. אגודה סי' כ"ז. מ"א ס"ק י"ב ועיין לעיל סי' רמ"ו סעי' ה' ובדברינו לשם בס"ד:
מח) שם. למו"ש רוחץ בה מיד. שהרי לא נתחמם בשבת. אבל בשבת לא שהרי גזרו על הרחיצה רש"י.
מט) שם. רוחץ בה מיד. ואם ספק אם היה סתום נקביו מע"ש עיין לעיל סי' שכ"ה סעי' ז' ובדברינו לשם בס"ד.
ן) שם. שמאליו הוחם בשבת וכו' שנתנו בו העצים מבע"י. הר"ן.
נא) שם. שמא יחתה בגחלים. וכיון שאסרו חז"ל לעשות כן לכך צריך להמתין במו"ש בכדי שיעשו כדי שלא יעשה כן בפעם אחרת שלא יסתום הנקבים ויבא לידי חיתוי. תו"ש או' י"א ועי"ש מה שהשיג על טעם הלבוש יעו"ש.