שולחן ערוך אורח חיים שיד ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

מותר להפקיע ולחתוך קשרי השפוד שקושרים בטלה או בעוף הצלויים:

מפרשים

 

מגן אברהם

(יד) מותר להפקיע ולחתוך:    דפסיקת תלוש אינו אסור אלא מתקנו למדה או לעשות כלי והיתר גמור הוא לחתוך התלוש חוץ מדבר שיש בו כלי בחתיכתו אבל מקלקל בפסיקת תלוש מותר לגמרי [ש"ל] ואפי' למ"ד יש בנין בכלים שרי שהרי אינו כלי שאינו קשור לחבר שברים זה בזה ול"ד להיכא שהוא קשור הכסוי בכלים [מרדכי פ"ב דביצה] ומשמע מזה דהני בחביות קטנות של מרקח' אסור להסיר החשוקים שהרי עשוים לחבר שברים זה בזה ועס"א וכתב ע"ש בשם כ"ג מה"ב דיש להתיר ע"י עכו"ם ובקישור חבלים אפי' ע"י ישראל מותר עכ"ל וכתב עוד שם המרדכי שהמבקע עצים לחתיכות גדולות לא הוי מלאכה אלא עובדא דחול והמבקע לחתיכות קטנות הוי טוחן וכ"מ בתו' ור"ן עיין סי' תק"א:

בתוספתא פ"ט קורע אדם את העור מע"פ חבית של יין ושל מורייס ובלבד שלא יתכוין לעשות זינוקי ואין פותחין לפסין סתומות ורשב"ג מתיר ועפ"ד דביצה:
 

משנה ברורה

(מא) מותר להפקיע וכו' - דפסיקת החוט מותר בדבר תלוש כנ"ל בס"ז ואין בו משום מלאכת מחתך שאינו מקפיד על המדה. כתבו הפוסקים המבקע עצים לחתיכות גדולות איסורו הוא רק מד"ס משום עובדא דחול והמבקע לחתיכות קטנות חייב משום טוחן ואם מקפיד הוא על המדה חייב משום מחתך אפילו בחתיכות גדולות:

(מב) קשרי השפוד וכו' - וה"ה פירות שקשורים או תפורים יחד בחוט מותר להתיר או לחתוך החוט:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש