שולחן ערוך אורח חיים רפה ז

אין צריך לקרות פרשת יום טוב.

הגה: וכן אין צריך לקרות ההפטרות. ומכל מקום נהגו לקרות ההפטרה. ובשבת של חתונה יקרא ההפטרה של שבת ולא "שוש אשיש".

מפרשים

מגן אברהם

(י) א"צ לקרות כו': דהא כבר קרא כל התור' מידי שבת בשבתו [ת"ה] וערב ש"ת יקרא וזאת הברכה [כונות]:

(יא) ההפטרה: פעם א' מקרא וא' תרגום ואח"כ מזמור מכתובים משיר של יום א' מקרא וא' תרגום או לעז אחר ואח"כ משנה א' [של"ה בשם מהרמ"ק] וטוב שלא יפסיק כלל בשיחה [כ"ה]:

(יב) ולא שוש אשיש: דטעם חזרת ההפטרה שידע מה מפטירין למחר ואם יארע הרבה חתנות זו אחר זו וכי יחזור בכל שבת שוש אשיש [שם] וצ"ע דזהו לפי פי' ר"ח ולדידי' צריך לחזור פ' י"ט שיהא רגיל במה שהצבור קורין כמ"ש בת"ה סי' כ"ג וכבר פסק הרב"י שא"צ לחזור פ' י"ט וצ"ל דמ"מ ההפטרה צריך לחזור בשביל זה משום שהוא בעצמו מפטיר משא"כ בקריאה שהחזן קורא כנ"ל ובלבוש השמיט הג"ה זו דצ"ע דאם לא יחזור לעולם הפטרת שוש אשיש שמא יקראו אותו ולא יהא רגיל בה כמ"ש סי' קל"ט לכן נראה לי דיחזור אותה אך אם יש הרבה חתנות זו אחר זו שוב א"צ ומשמע דבד' פרשיות פשיטא דיקרא ההפטרת הד' פרשיות ובכ"ה כ' שמנהגו לחזור הפטורת הסדרה ולא ידעתי מה טעם:

באר היטב

עריכה

(ח) פרשת י"ט: דהא כבר קרא כל התורה מידי שבת בשבתו ובערב ש"ת יקרא וזאת הברכה. הכוונות.

(ט) ההפטרה: פעם א' מקרא וא' תרגום ועיין של"ה.

(י) אשיש: ובד' פרשיות יקרא ההפטרה דד' פרשיות.

משנה ברורה

עריכה

(יח) אין צריך - ר"ל שאין צריך לקרות לעצמו שמו"ת דהא כבר קרא כל התורה מדי שבת בשבתו וביום הו"ר יקרא שמו"ת פרשת וזאת הברכה ואם קרא ביום שמ"ע לא הפסיד [שע"ת]:

(יט) נהגו לקרות ההפטרה - טעם המנהג שמא יקראוהו למחר למפטיר ויהא בקי ורגיל בה משא"כ בפרשיות של יו"ט ששם החזן הוא הקורא [מ"א]:

(כ) של שבת ולא וכו' - ר"ל שיש מנהג באיזה מקומות שקורין בצבור לבד הפטרת הסדרה עוד איזה פסוקים מהפטרת שוש אשיש [משום דכתיב בה כחתן יכהן פאר וגומר] וקמ"ל דבשעה שקורא לעצמו ההפטרה אין צריך לקרות אלו הפסוקים משום דהוא מצוי ושגור בפי הכל ובקי בהן בלא זו הקריאה. ובד' פרשיות יקרא הפטרה דד' פרשיות:

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}