לדלג לתוכן

שולחן ערוך אורח חיים ריט ז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

באשכנז וצרפת אין מברכין כשהולכין מעיר לעיר כאשלא חייבו אלא בהולכי מדברות דשכיחי ביה חיות רעות ולסטים ובספרד כבנוהגין לברך מפני שכל הדרכים בחזקת סכנה כגומיהו בפחות מפרסה אינו מברך ואם הוא מקום מוחזק בסכנה ביותר אפילו בפחות מפרסה:

מפרשים

 

אפי' בפחות מפרסה. מזה למדתי בסי' ק"י דבכזה צ"ל תפלת הדרך והוא ק"ו דהא כתב הטור במילתא אחרית' דבתפל' הדרך צריך אדם לבקש רחמי' טפי מברכ' הגומל לפי שברכת הגומל היא במקום תודה:


 

(כא) שלא חייבו אלא - עיין לקמיה בס"ק ל"א:

(כב) נוהגים לברך מפני - דס"ל דברכה זו שוה לענין ברכת תפלת הדרך לעיל בסימן ק"י עי"ש:

(כג) ומיהו בפחות - דבמקום קרוב כזה בודאי לאו בחזקת סכנה הוא:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש