שולחן ערוך אורח חיים קפב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שולחן ערוך אורח חיים · קפב · א · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

יש שאומרים שברכת המזון טעונה כוס אפילו ביחיד וצריך לחזור עליו ולא יאכל אם אין לו כוס לברך עליו אם הוא מצפה ואפשר שיהיה לו אפילו אם צריך לעבור זמן אכילה אחת ולפי זה אם שנים אוכלים יחד צריך לקחת כל אחד כוס לברכת המזון ויש אומרים שאינה טעונה כוס אלא בשלשה ויש אומרים שאינה טעונה כוס כלל אפילו בשלשה.

הגה: ומכל מקום מצוה מן המובחר לברך על הכוס (ר"ן פרק ערבי פסחים):

מפרשים

מגן אברהם

(א) ולא יאכל:    דבר זה לא נמצא בפוסקים רק בטור וז"ל כדחזי' באמימר שלן בתענית מפני שלא הי' לו כוס להבדיל דכיון שב"ה טעונה כוס אין חילוק בינו להבדלה עכ"ל, וצ"ע דבשלמא התם אסור לטעום קודם הבדלה ומיתתו באסכרה אבל גבי ב"ה בשעה שמתחיל עדיין לא חל חיוב ב"ה ואפי' אם היה חל חיוב ב"ה אין איסור לטעום קודם ולמה יאסר מלאכול, וע"ק דאמרי' בפסחים דף ק"ה אם אין לו אלא כוס א' אומר עליו קידוש היום משמע דאוכל בלא כוס וא"ל דמיירי כשאין מצפ' שיהי' לו למחר מ"מ קשה דלקדש אריפתא ויברך על הכוס וע"ק דאמרי' בעירובין דף מ' מ"מ כוס בעינן ופרש"י סתמא דאינשי יומא קמא אית להו כוס ובח"ה לכ"ע לית להו משמע שאוכלין בלא כוס וא"ל משום כבוד שבת וי"ט שרי לאכול בלא כוס דהא להבדלה מדמי' ליה ובהבדלה אפי' במוצ"ש ליו"ט אסור לאכול כמ"ש הרי"ף פרק א"ד לכן נ"ל דהמיקל לא הפסיד דאפי' בהבדלה יש מקילין כמ"ש סימן רצ"ו, וע"ש ס"ג וק"ו בב"ה די"א דאינה טעונה כוס כלל:

באר היטב

(א) ביחיד:    והאר"י ז"ל כתב שהיחיד לא יברך על הכוס עיין יד אהרן.


משנה ברורה

(א) טעונה כוס - שברוב הברכות שתקנו חז"ל תקנום לסדר על הכוס מפני שכן הוא דרך כבוד ושבח נאה להקב"ה לסדר שבחו וברכתו ית' על הכוס וכמו שכתוב כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא (לבוש):

(ב) ולא יאכל וכו' - וכמו לענין הבדלה ברצ"ו דאם מצפה שיהיה לו כוס למחר מבטל סעודת לילה וימתין על הכוס ועיין במ"א שחולק על זה דמשום כוס בבהמ"ז אין למנוע מלאכול ולא דמי להבדלה עיין שם ובביאור הגר"א משמע ג"כ דמסכים עם המ"א:

(ג) אם שנים אוכלים וכו' - דבשלשה ויותר שמזמנין יחד אחד מברך על הכוס ומוציא את כולם כמו שמוציאם בברכת הזימון אבל בשנים דמצוה ליחלק ואין אחד מוציא את חבירו א"כ צריך כל אחד גם כוס בפני עצמו:

(ד) מן המובחר וכו' - ר"ל דאף לדעה זו שאין טעון כוס כלל היינו שאין בה חיוב אבל כו"ע מודים דמצוה מן המובחר לברך על הכוס אם יש לו יין בביתו. והנה המחבר לא הכריע בין הדעות ודעת רש"ל וב"ח להחמיר דבהמ"ז צריך כוס מדינא ומנהג העולם להקל בזה כדעה השלישית שלא לחזר אחר כוס אם לא כשיש לו יין או שאר משקין דהוא חמר מדינה בביתו דאז בודאי מצוה מן המובחר לכו"ע לברך על הכוס וכנ"ל ודוקא כשהוא בזימון שלשה אבל לענין יחיד מקילים כמה אחרונים לגמרי ועיין לקמיה בסוף ס"ב בהג"ה:






▲ חזור לראש