שולחן ערוך אורח חיים קעג ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

כל הדברים הנוהגים באחרונים נוהגים באמצעיים בין להקל בין להחמיר חוץ מהיסח הדעת שפוסל באמצעיים מפני שעדיין רוצה לאכול וידיו צריכים שימור וחוץ מניגוב הידים שאמצעיים צריכים ניגוב כראשונים.

הגה: ויש שאמרו שאמצעיים צריכים דוקא מים מה שאין כן באחרונים כדלקמן סימן קפ"א (בית יוסף בשם אורחות חיים).

מפרשים

 

מגן אברהם

(ב) מהיסח הדעת:    ק"ק דבסי' צ"ב ס"ה פסק דלכתחלה יש ליזהר מהיסח הדעת לתפלה ונ"ל דתפילה חמירא טפי מב"ה ועמ"ש סי' קנ"ח ס"ה:

(ג) וחוץ מניגוב:    צ"ע דלפי מ"ש סוף סימן קנ"ח דבמטביל א"צ ניגוב משום דאין שם מים טמאים א"כ כ"ש באמצעים וצ"ל דמ"מ איכא משום מיאוס כמ"ש שם:

(ד) דוקא מים:    ששאר משקין אינן מנקין השומן והמאכל, ויש"ש ס"י פסק כהרשב"א דמותר ליטל אמצעים בשאר משקין:
 

משנה ברורה

(ה) נוהגים באמצעיים - היינו שבין תבשיל לגבינה:

(ו) בין להקל - היינו שא"צ נטילה בכלי וגם רק עד פרק השני וגם אין חציצה מעכב בהם בדיעבד:

(ז) שפוסל באמצעיים - אין הכוונה שאם הסיח דעתו לאחר שהטיל לאמצעיים נבטל נטילת האמצעיים דמאי איכפת לן בהיסח דעתו הרי עכ"פ ידיו נקיות מגבינה אלא ר"ל שאם הסיח דעתו משמירת ידיו נבטל נטילה ראשונה דמים ראשונים כמו שמבואר בכמה מקומות דהיסח הדעת משמירת ידיו פוסל הנטילה ומילתא דפשיטא הוא ולא נקט לה אלא משום דהשוה לה בכל דבר למים אחרונים ובמים אחרונים לאחר שנטל לא איכפת לן בהיסח הדעת שהרי לא יאכל יותר להכי קאמר דבנטילה לאמצעיים אינו כן דאף שהטיל לאמצעיים אעפ"כ אינו רשאי להסיח דעתו מנטילה ראשונה שהרי יאכל עוד:

(ח) שאמצעיים צריכים ניגוב - דיש בו משום מיאוס אם יאכל בלי ניגוב:

(ט) דוקא מים - ששאר משקין מתוך שהם עצמן שמנים אינם מנקים את השומן והמאכל משא"כ באחרונים שאינם באים רק להעביר הזוהמא מידים אפילו משקין מעבירין הזוהמא ורש"ל מיקל דמותר בשאר משקין אבל כמה אחרונים הסכימו להרמ"א:
 

ביאור הלכה

(*) בין להחמיר:    כתבו הרבה אחרונים שאין נוטלין ע"ג קרקע במים אחרונים [הא"ר והח"צ והפרישה בסימן קפ"א והברכי יוסף ומגן גבורים דלא כרש"ל ופר"ח] אכן בפמ"ג יורה דעה סימן פ"ט סק"י בש"ד פסק להקל:.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש