שולחן ערוך אורח חיים קעב א
שולחן ערוך אורח חיים · קעב · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שכח והכניס משקין לתוך פיו בלא ברכה אבולען בואינו מברך עליהן גברכה ראשונה.
- הגה: דויש אומרים דמברך עליהם הוכן נראה עיקר (רשב"א בשם הראב"ד ורא"ש פרק ג' שאכלו וכן דברי הרמב"ם פרק ח' הלכות ברכות)
מפרשים
ואינו מברך וכו'. דדמיא לאכל ושכח ולא בירך עד שגמר סעודתו דאינו מברך זה בסימן קס"ז דעת ר"ח והי"א היא דעת הרא"ש דס"ל דל"ד לההוא שזכרתי דכאן נזכר שלא בירך בעוד שהמשקין בפיו ודומה קצת לעובר לעשייתו מה שנזכר קודם הבליעה אלא שלא היה יכול לברך:
(א) בולען - משום דאדחי להו מתורת משקין דאין ראוים לשתות לכל אדם הלכך אין להקפיד אפי' יכול לברך ע"י הדחק והראב"ד כ' דוקא כשאין לו משקין יותר לשתות והוא דחוק למשקין הללו אבל אם יש לו יותר יפליט ולא יהנה בלא ברכה משום מעט משקין וכן ראוי לנהוג שלא להכניס עצמו במחלוקת וכמש"ל וכך כתב הב"ח:
(ב) ראשונה - אבל ברכה אחרונה יברך:
(ג) ויש אומרים דמברך - ולא דמי למה שכתב סימן קס"ז ס"ח דשאני הכא מאחר שנזכר בעודן בפיו דומה קצת עובר לעשייתן וצ"ע אם יברך ג"כ ברכה אחרונה דלא מצינו ב' ברכות סמוכות זה לזה ונ"ל דעל שבעת המינין יברך די"א דהוי דאורייתא אבל המים ושאר מינים יש חולקין כדאיתא סוף פרק כיצד מברכין אפשר שבזה אין לברך וצ"ע ולכן יש לנהוג שיפלוט אותן כמש"ל:
(א) ראשונה: דוקא כשאין לו משקין יותר לשתות והוא דחוק למשקין הללו אבל אם יש לו יותר יפלוט ולא יהנה בלא ברכה משום מעט משקין הראב"ד ב"ח. עי' כנה"ג וביד אהרן.
(ב) עליהם: וצ"ע אם יברך ג"כ ברכה אחרונה דלא מצינו ב' ברכות סמוכות זה לזה ונ"ל דעל ז' המינין יברך די"א דהוי דאורייתא אבל במים ושאר מינין אפשר דבזה אין לברך וצ"ע לכן יש לנהוג שיפלוט אותו כמש"ל. מ"א.
(א) בולען - שא"א לפולטן דמימאסי ומיפסדי וגם לסלקם לצד אחד מלוגמיו ולברך כמו בס"ב באוכלין אינו יכול לעשות זה במשקין שא"א לדבר בעוד משקין בפיו הלכך התירו לו לבולען וכתב בלבושי שרד דאם הכניס מעט בפיו ויכול לברך ע"י הדחק יברך:
(ב) ואינו מברך עליהם - י"א דכ"ז דוקא כשאין לו יותר משקין לשתות והוא דחוק למשקין הללו אבל אם יש לו יותר יפלוט ולא יהנה בלי ברכה וכן ראוי לנהוג [מ"א וא"ר]:
(ג) ברכה ראשונה - הטעם דמאחר שכבר בלע המשקין כבר נדחה ממנו מצות ברכה ראשונה אבל ברכה אחרונה צריך לברך אם היה כשיעור עיין לקמן בסי' ר"י:
(ד) ויש אומרים דמברך עליהם - היינו אחר שבלע מברך עליהם הברכה ראשונה ולא דמי להא דקי"ל בסימן קס"ז ס"ח דאם נזכר אחר שגמר סעודתו שלא בירך אינו מברך דשאני הכא דמאחר שנזכר בעודו בפיו היה עליו אז חיוב ברכה ודומה זה קצת לעובר לעשייתן אלא שלא היה יכול לברך לכן לא נפטר מן הברכה:
(ה) וכן נראה עיקר - ודעת רוב הפוסקים כדעה ראשונה שאינו מברך רק ברכה אחרונה אם שתה כשיעור וכן הסכים הא"ר:
(*) ואינו מברך עליהם: היינו על המשקין שבלע אבל אם יש לו עוד לשתות בודאי חייב לברך וכדלעיל בסימן קס"ז סעיף ח' ורק לכתחלה נכון לחוש לדעת הראב"ד שהובא ברשב"א שכתב דאם יש לו עוד משקין לשתות יפלוט ולא יהנה בלי ברכה וכמו שכתבנו במ"ב סק"ב ושארי הראשונים לא הזכירו דבריו וע"כ המיקל בזה אין למחות בידו:.