שולחן ערוך אורח חיים קכט א
שולחן ערוך אורח חיים · קכט · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
אין נשיאת כפים אלא בשחרית ומוסף ובנעילה ביום שיש בו נעילה כמו בי"ה אבל לא במנחה משום דשכיחא שכרות באותה שעה שמא יהא הכהן שכור וגזרו במנחה של תענית אטו מנחת שאר ימים אבל בתענית שאין בו נעילה הואיל ותפלת מנחה סמוך לשקיעת החמה היא דומה לתפלת נעילה ואינה מתחלפת במנחה של שאר ימים הלכך יש בה נשיאת כפים
- והמנהג שלנו כבר נתבאר לעיל סי' קכ"ח):
מפרשים
(א) ותפלת מנחה: אבל אם מתענין עד חצות ומתפללין מנחה לא יאמרו אלקינו [ליקוטי מהרי"ו סי' מ"א] אבל לפי מ"ש רמ"א בהג"ה י"ל אלקינו:
(ב) סמוך לשקיעת: משא"כ בשאר ימות השנה שהיו רוצים לאכול אחר מנחה מתפללין אותה מבע"י (ר"ן) ובודאי שהיו מתפללין בעוד היום גדול שאסור להתחיל לאכול חצי שעה קודם צ"ה כמ"ש סי' רל"ה ובתענית היו מתפללין סמוך לשקיעה:
(א) ביוה"כ: ואם נמשכת הנעילה עד צאת הכוכבים אינם יכולים לישא את כפיהם דאין נשיאת כפים בלילה ואפי' אם עלה ירד. באר שבע פר"ח ושכנה"ג.
(ב) במנחה: אפי' אם עלה ירד כדמוכח בסעיף ב'. פרי חדש.
(ג) החמה: המ"א כתב דאפילו אם מתענין עד חצות ומתפללין מנחה יאמרו אלקינו לפי מנהג שלנו ע"ש ועי' סי' קכ"א ס"ק ג'. כתב המ"א בשם הד"מ דהש"ץ אינו או' או"א אפי' בער"ה דלא מקרי ת"צ וצ"ע. ובתענית אסתר אומר הש"ץ או"א הר"ש הלוי סי' י"א בשבעה באדר שמתענין ומתקבצין יחד ומרבים בסליחות ובתחנונים אין אומר הש"ץ או"א דלא הוי ת"צ. גינת ורדים כלל א' סי' ל"ג והיד אהרן. ויחיד כשהוא בתענית יחיד אין למחות כשאומר אותו ע"ל סי' קכ"א.
(א) אלא בשחרית ומוסף ובנעילה - היינו דבחול בכל יום בשחרית ובשבת ויו"ט גם במוסף וביוה"כ גם בתפלת נעילה והוא כשהוא עדיין יום:
(ב) ביום שיש בו נעילה - היינו בתעניתים המבוארים לקמן סימן תקע"ט שתקנו רבנן בהן תפלת נעילה כמו ביוהכ"פ:
(ג) שמא יהא הכהן שיכור - שנשתכר בסעודתו ושיכור אסור בנ"כ וכנ"ל בסימן קכ"ח סל"ח משא"כ במוסף לא גזרו דכיון שאסור לסעוד סעודת קבע קודם מוסף כ"א טעימה בעלמא כמבואר בסימן רפ"ו ס"ג ליכא למיחש לשכרות:
(ד) של תענית - היינו של ת"צ שיש בהם נעילה הנ"ל או של יוה"כ:
(ה) אטו מנחת וכו' - לפי שביום שיש בו נעילה מתפללים מנחה בעוד היום גדול כדי להתחיל נעילה קודם שקיעת החמה לכן מתחלפת היא במנחה של שאר הימים שהיו נוהגים ג"כ להתפלל בעוד היום גדול מפני שהיו רוצים לאכול אח"כ [שאסור לאכול קודם תפלת המנחה כמ"ש בסימן רל"ב] ובנעילה לא גזרו אטו שאר ימים לפי דליכא תפלת נעילה כ"א בתענית [גמרא]:
(ו) שאין בו נעילה - היינו כל הארבעה תעניות וצום אסתר:
(ז) סמוך לשקיעת החמה - שהיה מנהגם לאחרה סמוך לשקיעה:
(ח) והמנהג שלנו וכו' - ר"ל שאין נושאין כפים כלל במדינותינו בכל ימות השנה רק בימים טובים וגם זה רק בתפלת מוסף ומ"מ כל הדינים הנזכרים בסעיף זה נ"מ גם לדידן לענין אמירת או"א ברכנו וכו' ולפי המבואר לעיל בסי' קכ"ז דבזמן שראוי מדינא לישא כפים אומרים או"א: