שולחן ערוך אורח חיים מ ז

ישן בהם וראה קרי לא יאחוז בבתים אלא יאחוז ברצועה ומסיר אותם.

הגה: עד שיקנח הקרי מעליו ויטול ידיו (בית יוסף):

מפרשים

ביאור הגר"א

ס"ז עד כו'. רש"י וכמש"ש דבעל קרי מותר בתפילין:

משנה ברורה

(טו) אלא יאחוז וכו' — דבזה לא חיישינן כ"כ שמא נגעו במקום הטינופת ולכך הקילו לאחוז ברצועה ולהסירה כדי שלא להשהות התפילין על עצמו בעוד שהוא מטונף בהקרי:

(טז) ויטול ידיו — אבל אח"כ מותר להניחן אע"פ שהוא טמא:

(כט) סעיף ז: ישן בהם וראה קרי וכו'. הגה"ה: עד שיקנח הקרי מעליו ויטול ידיו — אבל לא יטול ידיו מיד שניעור משינתו, מפני שאין לחוש בהן כל כך שמא נגעו במקום הטינופת כשישן, שתהא נטילתן כדאי להשהות עליו התפילין בעוד שהקרי עליו עד שיטול ידיו. ואף על פי כן אין מתירין לו לאחוז בבתים, כיון שאפשר על ידי הרצועות. אבל בשימש מטתו אין מתירים אפילו על ידי הרצועה הואיל והידים עסקניות הן. ר' זלמן אות יו"ד, וכהאי גוונא כתב הפרי מגדים באשל אברהם אות ה' יעו"ש, ועיין מאמר מרדכי אות ז'. כתב בספר חסידים סימן קנ"ז: לא יתכן שתשים ספרים על מטה שיש עליה טיפת שכבת זרע או אדם מפיח במטה, וכן לא יתכן שתתלה בין רגליך דברי תורה או לאחריך. אליהו רבא אות ה'. כתב בליקוטי מהרי"ל: כשראה ספר מהופך עליונה למטה הופכו ונושקו, ואם נפלו חס ושלום כמה ספרים היה ממתין בנשיקתן עד שהגביה את כולם, וכשהלך נושא ספר אצלו אמר לו ליכנס או לצאת לפני בפתח. אליהו רבא שם:

(ל) שם בהגה"ה: עד שיקנח הקרי מעליו ויטול ידיו — ואחר שקינח הקרי, אף על פי שהוא טמא מותר להניחם, כן משמע בגמרא, וכן כתב בית יוסף, מאמר מרדכי שם, עטרת זהב, ר' זלמן אות ט', שתילי זיתים אות יו"ד. ועיין ערוך השולחן אות ד', ומה שכתב פתחי עולם אות יו"ד בשם פסקי הלכות ברכות לריא"ז, יעו"ש. ועוד עיין פתחי עולם אות י"א שכתב בשם תשובת בשמים ראש סימן ך' דאסור בעל קרי בתפילין יעו"ש, ונכון לחוש לדבריו לכתחילה היכא דאפשר, אבל אם לא אפשר אין לבטל בשביל זה מצות התפילין:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}