לדלג לתוכן

שולחן ערוך אורח חיים מג ג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

בית הכסא עראי היינו כגון להשתין מים שאין אדם הולך בשבילם לבית הכסא והפעם הזאת נעשה המקום הזה בית הכסא תחלה:

מפרשים

 

(ז) בית הכסא עראי:    פי' הא דאמרי' לעיל דמותר להשתין בו בתפילין שבראשו היינו במקום שאין רגילות לפנות שם:
 

(ז) היינו:    ר"ל הא דאמרינן לעיל דמותר להשתין בו בתפילין שבראשו היינו במקום שאין רגילות לפנות שם.
 

(יד) בה"כ עראי וכו' — פי' הא דאמרינן לעיל דמותר להשתין בו בתפילין שבראשו היינו במקום שאין בו צואה וגם הוא מקום שאין רגילין לפנות שם ולכך לא גזרינן שמא יפנה בהתפילין ואפילו אם הוא מקום צנוע:

(טו) בה"כ תחלה — עיין בפמ"ג דס"ל דהאי לישנא לאו דוקא דאפילו מיוחד מכמה זמנים להשתין מ"מ עראי יחשב:
 

(*) בה"כ עראי וכו' בה"כ תחלה:    עין במ"ב בשם הפמ"ג ואם הוא מקום המסריח מפני מי רגלים המצוי תמיד שם לכאורה המקום הזה דין בה"כ קבוע יש לו דלא גרע מעביט של מי רגלים המסריח דדינו כצואה מדאורייתא כמ"ש תר"י ולא גרע ממים סרוחים או מי משרה וכו' המבואר בסימן פ"ו דדינו כצואה עי"ש ואפשר דלענין זה לא מחלקינן בזה ובכל גווני מותר להשתין בו בתפילין שעליו ולא חיישינן בו שמא יפנה בו כיון דאינו מיוחד רק להשתין ואין לאסור מטעם המי רגלים גופא כיון דהוא מיוחד שם דינו כצואה דז"א דא"כ הא מי רגלים נגד העמוד ג"כ דינו כצואה ואפ"ה בבה"כ עראי מותר להשתין בתפילין שבראשו ואפילו בקבוע היה מותר אי לאו דחיישינן שמא יפנה בהם וא"כ אפשר דבזה לא חיישינן שמא יפנה ומותר:.
 

(יד) סעיף ג: בית הכסא עראי וכו' — פירוש, הא דאמרינן לעיל דמותר להשתין בו בתפילין שבראשו, היינו במקום שאין רגילות לפנות שם. מגן אברהם ס"ק ז. והיינו לסברא ראשונה; אבל לדברי הרמב"ם, אסור להשתין בתפילין שבראשו אפילו במקום שאין רגילות לפנות, כמו שכתבתי לעיל אות י"א, והוא פשוט:

(טו) שם: בית הכסא עראי היינו כגון להשתין מים וכו' — ואפילו מיוחד מכמה זמנים להשתין, עראי יחשב. פרי מגדים אשל אברהם אות ז'. פתחי עולם אות ח'. וכך הם דברי הלבוש סעיף ג'. שתילי זיתים אות י"ד:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש