שולחן ערוך אבן העזר קעג יא
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קעג · יא · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
מי שזנתה אשתו תחתיו בעדים וברצון, ומת בלא זרע, ונפלה לפני אחיו, דינה כדין ערוה, והיא וצרתה פטורות מהחליצה ומהיבום, אבל אם ספק זנתה אם לאו, היא חולצת ולא מתיבמת, וצרתה, או חולצת או מתיבמת.
- הגה: ויש אומרים דאפלו זנתה ודאי, צריכה חליצה (השגות הראב"ד), והוא הדין לצרתה, ויש להחמיר. ולכן, מי שיש לו אשה שהמירה, אף על גב דודאי זנתה, צרתה צריכה חליצה (מרדכי ריש יבמות וכ"כ מהרא"י סימן רי"ט). אשה שהלך בעלה למדינת הים, ונשאת, ואחר כך בא הבעל ומת, צרתה מתרת להתיבם, ואינה כצרת סוטה (הגהות אלפסי פרק האשה):
מפרשים
בית שמואל
(י) דינה כדין ערוה: מ"ט טומאה כתיב בה ונסתרה והיא נטמאה ובעריות כתיב אל תטמאו בכל אלה מ"ה דינה כערוה וצרתה היא צרת ערוה ופטורה מן החליצה ויבום ובנ"י הניח בצ"ע אשת כהן שנאנסה אם צריכה חליצה, ולכאורה תמוה הא איתא בש"ס להדיא פ' הע"י דף נ"ה אשת כהן שנאנסה בעלה לוקה עליה משום טומאה דכתיב אחרי אשר הוטמא' היינו שנבעלה ובאשת כהן הוי אונס כרצון נשמע אף באונס טומאה כתיב בה א"כ היא וצרתה פטורים מן החליצה כמו זנות ברצון וצל"ע, שוב ראיתי גם ב"ח הרגיש בזה, ואפשר דס"ל דוקא לחומרא הוי אונס בכהן כרצון בישראל ולא לקולא כמ"ש בתוס' ולענין ספק זינתה עיין ריש סימן י"א מבואר אפי' אם נאסרה בקינוי וסתיר' מ"מ קידושין של הנחשד תופסין בה וכן אפי' אם זינתה ברצון בעדים תופסין קידושי הבועל:
(יא) ספק זינתה: עיין בתו' סוטה דף ה' כתבו ספק סוטה לא אימעיט אלא גבי איסורא דבעל וקמ"ל קרא כיון דבא מכח נשואי אחיו הרי הוא במקום בעל דאסורה לו ליבם אבל חליצה בעי ש"מ דאינה אסורה ליבם אלא היכא דאסורה לבעלה:
(יב) ויש להחמיר: עיין ב"ח שכתב או היא או צרת' צריכ' חליצה ולא שייך למימר חליצה פסולה כאן כמ"ש בתוס' דף י"א בד"ה או היא ע"כ, ודבריו תמוהים ע"כ לא כתבו תוס' שם אלא באיסור דלא קלשה הזיקה אבל בסוטה קלשה הזיקה פשיטא שייך לומר חליצ' פסולה וכ"כ תוס' להדיא ר"פ ד"א ע"ש לכן נראה בחליצת הסוטה לא נפטר' הצרה:
(יג) אשה שהלך בעלה וכו': בד"מ כ"כ בשם ש"ג וא"י מה חידש בזה הא ש"ס ערוכה היא פ"ק דף י"א אמינא אנא סוטה דאורייתא ואת אמרת לי סוטה דרבנן ע"ש בפרש"י ואפש' דקמ"ל שמותרת לכתחלה ליבם ובש"ס ה"א בדיעבד קאמר וע"ש בתוס' ד"ה ר"ש אומר:
באר היטב
(ב) ערוה: בנ"י הניח בצ"ע אשת כהן שנאנסה אם צריכה חליצה וב"ח תמה עליו הא אי' ביבמות דף נ"ו ע"ב אשת כהן שנאנסה בעלה לוקה עליה משום טומאה ע"כ נשמע אף באונס טומאה כתיב בי' א"כ פטורה מן החליצה כמו זנות ברצון עיי"ש ועיין ביבמות דף י"א ובסוטה ד' ה'.
(ג) ויש להחמיר: ובחליצת הסוטה לא נפטרה הצרה ב"ש דלא כב"ח ע"ש.