שולחן ערוך אבן העזר קכ יא
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קכ · יא
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
תקנו חכמים שהאומר לרבים לכתוב גט או לחתום או להוליך גט לאשתו; אם לכתיבה, יאמר להם "כל אחד מכם יכתוב גט לאשתי", וכן להולכה "כל אחד מכם יוליך"; ואם לחתימה, יאמר להם "כל שנים מכם יחתומו בגט זה":
מפרשים
חלקת מחוקק
(כז) תיקנו חכמים שהאומר וכו': מ"מ אם לא פי' דבריו כתיקון חכמים רק אמר סתם חתמו הדין ששנים חותמים כמו שנתבאר בסעי' ח' רק לרווחא דמילתא תקנו חכמים שיפרש דבריו בהדיא שנים מכם יחתמו כי היכא דלא ליתי למיטעי:
בית שמואל
(יח) תקנו חכמים וכו': מיהו אם אמר סתם כשר אם חתמו שני' כמ"ש בטו' תס"ז ואם אמר בפי' כולכם חתמו פסול אם לא חתמו כולם אפי' אחר התקנה ולא כרי"ו ועיין ב"י וד"מ:
ט"ז - טורי זהב
תקנו חכמים כו' בגמרא סוף המקבל איתא כן אתקין ר' יהודא בגיטא כתובו או כולכון או כל חד מנכון חתומו או כולכן או כל תרי מנכון אמר רבא זימנין דגאיז ליה לדבורא ואמר כולכון ולא אמר כל חד מנכון ואתי לפסולי פירוש שמא לא יהא אחד במעמד כתיבתו או לא יחתמו כולם אלא אמר רבא כתובו כל חד מנכון פירוש ולא לימא כולכם וקשה על מה שהצריכו תקנה כזה ממ"נ אם לשון אכ"מ. תקנו חכמים כו' בטור כ' פרש"י תיקון חכמים בגט שאדם מצוה לכתוב גט במעמד רבים שיכתבו בפי' שכך אמר כתובו כ"א מכם שלא יטע לומר שצוה לכלם משמע מדבריו שיפרשו שכך אמר אפי' אמר סתם ושאר מפרשים פירשו שתקנו שיפרשו דבריו עכ"ל ומל' סעיף זה שהוא הרמב"ם משמע כשאר מפרשים ומ"מ צריך ביאור לפירש"י שהכותבים יפרשו והמגרש עצמו לא אמר אלא סתם וזה אינו מסתבר דקשה ממ"נ אם לשון המגרש מורה על פי' זה שוכתבים העדים הכותבים ל"ל תקנה ואם יש פי' אחר מה מועיל התקנה דשמא המגרש לא כוון לזה הפי' ונלע"ד דה"פ שהמגרש לא אמר כלל לשון כולכם אלא אמר בפני עשרה כתבו גט לאשתי ממילא א"צ לכתוב אלא א' בשביל כלם ושנים יתתמו בשביל כלם אלא שראו חכמים שאותן שנים שיכתבו הדברים שהמגרש אמר להם ע"כ לא יכתבו בסתמא שהמגרש צוה להם דהא באמת לא צוה להם בפרט אלא אמר להם בכלל כתבו אע"פ שהדין נותן שלא יחתמו רק שניהם מ"מ הוא לא אמר כן והאיך יכתבו דבר שאינו אמת א"כ ע"כ צריך שיכתבו דברים כהוייתן שאמר בפני עשרה כתבו ועפ"ז כותבין אנחנו שנים מהם וא"כ יבא לידי מכשול שישמעו אחרים דבר זה ולא ידעו החילוק שבין אומר כולכם או לא ויסברו כמו שמועיל כאן כך מועיל באומר כולכם וג"כ לא יחתמו רק שניהם ע"כ תקנו לפי המסקנא בגמרא שהכותכים עדות זו יכתבו שהמגרש אמר להם כתובו כ"א מכם וחתומו כל שנים מכם וזה אינו שקר כי באמת כן הוא הדין לפי מאמר המגרש שלא אמר כולכם אלא שהם יכתבו כן בפי' כדי לבטל טעות הרואים מעשה זה וא"צ לפי פי' זה דהמגרש לא אמר כלום למה אמרו בגמ' התקינו בגט דכולכם כו' י"ל דה"ק בענין דין גט הנוגע בחילוק דכולכם ובזה ניחא הכל והב"י פי' שצ"ל מדברי רש"י שכוונתו שיהיו כותבין ע"פ מאמר הבעל שיאמר כן וכפי' שאר מפרשים שהביא הטור ואין הלשון משמע כן דלמה זכר כלל הלשון שיכתבו הכותבים אלא היה לו למנקט הלשון שיאמר הבעל להסופר ולפי מה שפרשנו ניחא בס"ד.
אם לכתיבה יאמר להם כל אחד מכם יכתוב כו', בטור כתב ומיהו כתב גאון דאפי' בתר תקנה אי אמר סתם ולא אמר כולכם כשר אע"פ שאמר במעמד כולם עכ"ל האי ולא אמר כולכם אינו שייך לרבותא כלל דהתחיל דהיינו שיהיה גם בזה רבותא כמה שלא אמר כולכם אלא עיקר הרבותא במה שאמר סתם דהיינו במעמד כולכם כמו שסיים בסוף ומ"ש ולא אמר כולכם הוא טעם למה אמרי' רבותא זאת להתיר הא הוי כאומר כולכם לזה נתן טעם כיון שלא אמר בהדיא כולכם:
באר היטב
(יז) חכמים וכו': מיהו אם אמר סתם כשר אם חתמו שנים. ואם אמר בפי' כולכם חתמו פסול אם לא חתמו כולם אפילו אחר התקנה ב"ש.