שולחן ערוך אבן העזר עט ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אם ראה הבעל שהחולי ארוך, יכול לומר לה: הרי כתובתך מונחת - או רפאי עצמך מכתובתך או הריני מגרשך ונותן כתובה. ואין ראוי לעשות כן מפני דרך ארץ.

מפרשים

 

חלקת מחוקק

(ב) אם ראה הבעל שהחולי ארוך:    אפשר לו' דאורחא דמלתא נקט וה"ה בחולי שאינו ארוך וההיא דספרי אינו אלא אסמכת' מפני דרך ארץ וע' במ"מ ובכ"מ:

(ג) או הריני מגרשך וכו':    החילוק שבין פדיון לרפואה מבואר דבפדיון כבר נתחייב בשעת שביה והרפואה כל יומא זמניה הוא ע"כ מותר לגרש תוך ימי חליה וכבר כתב מהרש"ל הובא בב"ח דבזמן הזה שאין מגרשין בע"כ מחויב לרפאו' אותה ואינו מועיל מה שמוכן ליתן לה כתובה ולגרשה ועמ"ש לעיל סי' ע"ז על מ"ש בב"ח בשם הרב מהרר"א מזרחי דאף בזמן הזה אם רוצה לגרש וליתן לה כתובתה אין לה עליו כלום:
 

בית שמואל

(ג) או הריני מגרשך:    ואם אינו רוצה לגרשה ולא לרפואתה כופין אותו וכל מה שלותה לצורך הרפואות חייב לשלם ש"ג:

(ד) ואין ראוי לעשות כן:    כתב המגיד והר"ן דאית' בספרי אם היתה חולי ימתין לה עד שתתרפא וכתבו הראב"ד והרשב"א מתני' דהכא דתנא דרשאי לומר הרי גיטך וכתובתך ורפאי את עצמך איירי כשאינה מוטל על ערש דוי והספרי איירי כשהיא מוטלת על ע"ד אבל הרמב"ם והרא"ש והטור לא ס"ל חילוק זה בין מוטלת על ע"ד לבין כשאינה מוטלת על המטה אלא ס"ל הדרשה של הספרי אינו אלא אסמכתא כתב מהרש"ל בזה"ז אפילו חולי ארוך אפי' אינה מוטלת על ע"ד א"י לגרשה בע"כ מיהו יש לדייק ממתני' ומן הפוסקים דכתבו בסתם דרשאי לומר הרי גיטך וכתובתך ורפאי את עצמך אפילו בזיוג הראשון דאסור לגרשה אפ"ה אם היא חולי יכול לגרשה לפ"ז ה"ה בזה"ז דאיכ' חר"ג י"ל דיכול לגרשה כמ"ש ריש סימן ע"ז:
 

באר היטב

(ג) ארוך:    החלקת מחוקק כתב ה"ה בחולה שאינו ארוך. והב"ש כ' דוקא חולה ארוך ע"ש.

(ד) מגרשך:    ואם אינו רוצה לגרשה ולא לרפאותה כופין אותו. וכל מה שלותה לצורך רפואה חייב לשלם ש"ג וכ"כ כנה"ג.

(ה) כן:    כתב מהרש"ל בזמן הזה שאין מגרשין בע"כ מחויב לרפאות אותה אפי' חולה ארוך ואינו מועיל מה שמוכן ליתן לה כתובה ולגרשה. וב"ש כ' דאפי' בזמן הזה דאיכ' חר"ג יוכל לגרשה ע"ש וכ"כ החלקת מחוקק בשם הרב מהר"א מזרחי.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש