שולחן ערוך אבן העזר עט א

רפואתה כיצד? לקתה -- חייב לרפאותה; בין רפואה שיש לה קצבה בין רפואה שאין לה קצבה. אבל אלמנתו אינה מתרפאת מנכסיו אלא ברפואה שאין לה קצבה שהיא דומה למזונות:

מפרשים

חלקת מחוקק

עריכה

(א) רפואה שיש לה קצבה: פרש"י שאינה חולה תדיר וה"ה אם היא חולנית תדיר והרופ' רוצה ליקח דבר קצוב ורוצה לרפא אותה כל זמן שתצטרך גם כן מקרי רפואה שיש לה קצבה:

(א) רפואה שיש לה קצבה: פרש"י שאינה חולה תדיר וה"ה אם היא חולני' תדיר והרופ' רוצה ליקח דבר קצוב ורוצה לרפא אותה כל שעה וכל זמן שתצריך מקרי ג"כ רפואה שיש לה קצבה, כתב הרא"ש רפואה שאין לה קצבה בכלל מזונות הוא וכשיש לה קצבה בכלל פורקנ' הוא שבא ג"כ בבת אחת לכן יתומים פטורים מרפוא' שיש לה קצבה כשם שהם פטורים לפדות אותה לפ"ז נראה לכאורה דא"י לומר הבעל הרי כתובתך ורפאי את עצמך ברפואה שיש קצבה דהא כתבו תוס' הטעם דרשאי לומר רפאי את עצמך משום רפואה בכלל מזונות שהם נגד מ"י והרי קבלה בעד מ"י המזונות עד היום, אבל פדיון הוא כנגד הפירות שאכל ועדיין לא קבלה כלום בעד הפירות מ"ה א"י לומר פדאי את עצמך א"כ רפואה שיש קצבה נמי נגד הפירות ועדיין לא קבלה כלום א"י לומר רפאי את עצמך, לפ"ז יש לישב דברי הטור מ"ש אם ראה הבעל שחולי ארוך יכול לומר הרי כתובתך ורפאי את עצמך רשאי ולכאורה קשה למה כתב שחולי ארוך ולמה שכתבתי שפיר משום כשהחולי ארוך מסתמ' אין קצבה לרפואה והוא בכלל מזונו' לכן י"ל רפאי את עצמך אבל ברפואה שיש קצבה א"י לומר רפא את עצמך:

(ב) אלא ברפואה שאין לה קצבה: וכן בימי לידתה מחוייבים ליתן לה מזונות כנהוג שנותנים ליולדת ד' שבועו' תשו' רש"ל סי' מ"ה:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

שהוא דומה למזונות לפיכך חייבים ברפואתה כ"ז שחייבים במזונותיה משא"כ אשה בחיי בעלה שחייב תמיד במזונותיה מ"ה נראה באם אמר לה בעלה צאי מעשה ידיך במזונותיך דג"כ אינו חייב ברפואתה שיש לה קצבה וכ' רש"ל דכ"ז הוא מדינא דגמ' אבל לדידן דנהגינן שלא לגרש בע"כ מתקנ' ר"ג לא מצי אמר כלל הא גיטיך כו' ואפי' בחולה ארוך ואפי' מוטלת במטה עכ"ל כתב בשלטי הגבורים בשם ר"י אחרון שאם אין הבעל רוצה לרפאות את אשתו וגם אינו רוצ' לגרשה שבדעתו ליורשה כופין אותו שיתן משלו כל הצורך לרפואה או יגרשנה ונוטלת כל הכתובה משלם ואם לותה מאחרים לצורך רפואתה חייב ליתן הכל משלו: