שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט ד

אם הסופר או החכם המסדר הגט נוטלים שכר הרבה יותר מכדי בטלה, יש אומרים שצריך שלא יהיו העדים קרובים להם. והר"ר עובדיה בפרוש המשנה בפרק ד' דבכורות קרא תגר על הרבנים מסדרי הגט הנוטלים יותר מכדי שכר בטלה.

הגה: ולא נהגו כמותו. גם טעמו אינו כלום, כי הוא מדמה דבר זה למה שאמרו הנוטל שכר לדון דיניו בטלין; ואינו ראיה, כי סדור הגט אינו דין, אלא למוד בעלמא. ועיין לעיל סימן ק"ל הטעם שהעדים לוקחים שכר. ויש לבעל להשוות עצמו עם הסופר והרב והעדים קודם שמתחילין לכתוב (מ"כ בשם מהר"ן ז"ל):

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

עריכה

גם טעמו אינו כלום כי הוא מדמה דבר זה כו' אלא לימוד בעלמא כו' ולא הכנתי זה דמאי שנא מחליצה דכתב בסי' קס"ט דיש פסול באם נוטל הרב שכר וכתב שם דטעמים דכאן לא שייכים בחליצה ואיני יודע חילוק ביניהם דמה לי שלומד הרב האיך יסדרו הגט ומה (לי) שלומד האיך יסדר החליצה דהא גם לימוד אסור בשכר דהכי איתא בפ' עד כמה (בכורות דף כ"ט) מנא ה"מ פירש"י דאין נוטלין שכר על הוראה ות"ת שילמוד אמר ר' יהודה אמר רב דא"ק ראה למדתי אתכם מה אני בחנם אף אתם בחנם ומה שמצ' היתר במלמד בשכר בי"ד סי' רמ"ה ל"ש הכא בגט ובחליצה ולעד"נ דבין בגט ובין בחליצה אף אם קרוי דין האיך יעשו הבעל והיבם מ"מ אין הרב עושה שום מעשה אלא הבעל והיבם (הם) העושים וא"כ אין שייך לו' דהגט בטל או החליצה דהא עכ"פ הבעל והיבם עושין כדין התורה ולא אמרו בגמ' הנוטל שכר לדון דיניו בטלים אלא דהוה כאלו לא היה דין כלל עדיין ביניהם ומעשה הדיין בטל וכן במ"ש שם בפ' עד כמה הנוטל שכרו להזות ולקדש אפרו אפר קלוי ופסול דהוא עצמו הוא המקיים המצוה וכיון שמעשה שלו בשכר הוא בטל כאלו לא היה המצוה כלל משא"כ בגט וחליצה שאף אם יתבטל הוראת הרב מ"מ המעשה שעשה הבעל והיבם אינו בטל אלא דמ"מ יש איסור על הרב הלומד בשכר מכח מה אני בחנם והתו' כתבו בפ' עד כמה שם וז"ל ואין לתמוה על דייני גזירות שהיו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה בלא טעמא דאגר בטלה מוכח התם דשרי כיון דכל עסקם היה ע"ז ולא היו עוסקים בשום מלאכה שעל כרחם היו צריכים להתפרנס עכ"ל מזה יש ללמוד היתר לאותן רבנים שפרנסתן תלוי בשכר הרבנות שנותנים להם אבל לאותן העשירים שנוטלים שכר הרבה מגיטין וחליצות איני יודע להם שום היתר על לימוד שלהם:

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}