שולחן ערוך אבן העזר נח א

צוו חכמים שיתן אדם מנכסיו מעט לבתו, וזהו הנקרא "פרנסה".

המשיא את בתו סתם, לא יפחת לה מכסות שפוסקין לאשת עני שבישראל. במה דברים אמורים, שהיה האב עני; אבל אם היה עשיר, הרי זה ראוי ליתן לה כפי עשרו:

מפרשים

חלקת מחוקק

עריכה

(א) שפוסקין לאשת עני שבישראל: לקמן בסימן ע"ג מבואר הכסות שמחוייב הבעל ליתן לאשתו ומ"מ לא נתבאר כאן אם צריך ליתן האב לבתו כסות לי"ב חודש או די לה כשיתן כסות לפי שעה שיספיק לה לימות החמה או לימות הגשמים אבל במשנה בכתובות דף ס"ז מבואר שצריך ליתן לה כסות לשנה דהא תנן המשיא בתו סתם לא יפחות לה מנ' זוז ובפ' אעפ"י דף ס"ד במשנה תנן וכלים של חמשים זוז משנה לשנה:

(ב) ראוי ליתן לה כפי עשרו: אבל אין כופין אותו ומ"ש בטור צריך שיתן לפי כבודו ג"כ ראוי קאמר אבל אין ב"ד כופין אבל כופין אותו להשיאה לאיש וליתן לה פרנסה בצמצום אבל סך הנדן אין כופין ובדעתו תולה ועיין בהג"ה מרדכי דקידושין ובב"ח לא כ"כ עיין עליו:

בית שמואל

עריכה

(א) לאשת עני: עיין סי' ע"ג והיינו בגד לימות החמה ולימו' הגשמי' והיינו לשנים עשר חדש וכ"כ בח"מ:

(ב) אבל אם הי' עשיר וכו': אבל אין כופין אותו אף על גב כסות ונדוניא ילפינן מקרא ואת בנותיכם תתנו ואתמר בש"ס היינו דאלבשיה ונכסיה וניתב לה מ"מ אין כופין רק להשיאן כמו דאין כופין על שיעור נתינת נדוניא רק להשיאן וקודם שהשיאן בגדים בכלל מזונות כמ"ש בסימן הנ"ל וב"ח כתב דכופין על כסות ועיין הג"מ דקדושין:

באר היטב

עריכה

(א) שבישראל: והיינו בגד לימות החמה ולימות הגשמים דהיינו לשנים עשר חדש ע"ל סי' ע"ג.

(ב) עשרו: אבל אין כופין אותו רק דכופין אותו להשיאה לאיש וליתן לה פרנסה בצמצום אבל על סך הנדן אין כופין ובדעתו תולה עיין ב"ש ובה"י.

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}