שולחן ערוך אבן העזר כח כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

עבר ומכר איסורי הנאה וקידש בדמיהם, מקודשת. ואם מכרם לישראל ולא ידע הלוקח שהם איסורי הנאה, ולקח המוכר דמיהם וקידש בדמיהם, ספק מקודשת. במה דברים אמורים? בשאר איסורי הנאה חוץ מאלילים, שאם מכרה וקידש בדמיה אינה מקודשת:

מפרשים

 

חלקת מחוקק

(מב) חוץ מאלילים שאם מכרה וכו' אינה מקודשת:    (פי' לפי שאלילים תופס דמיו) ואף על גב דגם שביעית תופס דמיו הא קיי"ל דאפילו בפירות שביעית עצמן מקודשת כדאי' בקידושין דף נ"ב ע"א ודיני הקדש מבואר שם בגמרא ועיין ברמב"ם פ"ה מה"א:
 

בית שמואל

(נז) וקידש:    בדיעבד אבל לכתחל' המעות אסור לו אף על גב שאינו תופס דמים כ"כ הרא"ש בשם רש"י וע' באורח חיים סימן תמ"ג:

(נח) ולא ידע הלוקח וכו':    דאם ידע הלוקח כתב הרא"ש דאז אמרי' דנותן הדמים במתנה וצריך ישוב מ"ש מהכיר שהשדה שלקח מראובן שאינו שלו דקי"ל המעות פקדון כמ"ש בש"ס ובחושן המשפט ולא מתנה אלא המקדש אחותו דקי"ל המעות מתנה כיון שהיא אחותו מסתמ' במתנה נתן לה אבל אם נותן לאחר אינו נותן במתנה ולמה ס"ל הרא"ש כאן דנתן במתנה:

(נט) ספק מקודשת:    עיין בהרא"ש והר"ן כתבו אפילו לא ידע וי"ל דהוי כהלוא' בידו כיון דדרך מקח וממכר בא לידו וכתב בב"ה דברי טעם הם:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש