שולחן ערוך אבן העזר כח ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

היה לו פקדון בידה, או שהשאילה חפץ, ואמר לה: התקדשי לי בפקדון או בשאלה שבידך, ונמצאו שנגנב או נאבד, אם נשתייר ממנו שוה פרוטה מקודשת, ואם לאו אינה מקודשת. ודווקא שאינה יודעת סכום הפקדון ומתרצת להתקדש בו הן אם הוא רב הן אם הוא מעט, אבל אם ידעה סכום הפקדון ונמצא שנגנב או נאבד, אף על פי שנשתייר ממנו שוה פרוטה אינה מקודשת (שאינה מתרצית להתקדש אלא בסכום הפקדון) (טור):

מפרשים

 

חלקת מחוקק

(יד) וא"ל התקדשי לי בפקדון או בשאל' שבידך:    כלומר והיא אמרה הן:

(טו) ודוקא שאינה יודעת סכום הפקדון:    בב"ח הביא דברי הריטב"א דאף דיודעת סכום הפקדון אם אמר לה סתם התקדשי לי בפקדון שיש לי בידך משמעו במה שיש מהפקדון בידך בין רב בין מעט וכו' ומיהו אם א"ל בכל מה שהפקדתי אצלך אם נמצא חסר ממנו ש"פ אינה מקודשת עכ"ל וכ' בב"ח דלמעשה יש להחמיר כסברתו והיא ספק מקודשת:

(טז) אבל יודעת סכום הפקדון:    בב"ח כתב דבשאלה היא חייבת באחריות השאלה כל שנשתייר פרוטה מן השאלה הוי ליה מקדש במלוה ופרוט' וע"כ אף דיודעת סכום השאלה מקודשת:
 

בית שמואל

(יז) ודוקא שא"י וכו':    אף על גב בשאלה יודעת כמה היה הסכום מ"מ מקודשת בשאלה הטעם הוא מה שנחסר חייבת לשלם ונעשה כמלוה והוי מלוה ופרוטה כ"כ ב"ח ופרישה לפ"ז צ"ל רש"י והרא"ש פליגי כי רש"י פי' להמסקנא דאיירי בפקדון שקבלה אחריות עליה כמו במלוה והרא"ש כתב דאיירי בפקדון דא"י הסכום ואי ס"ל הרא"ש כפי' רש"י דאיירי שקבלה אחריות אם כן אפי' אם ידעה הסכום נמי מקודשת מיהו דבריה' אין מוכרח וי"ל דאין רצונה להתקדש בזה שהיא חייבת לשלם גם בט"ז כתב כמ"ש:

(יח) אבל אם יודעת סכום הפקדון:    כ"כ הרא"ש אבל הריטב"א חולק ע"ז וס"ל כל שלא אמר תתקדש בכל הפקדון אמרינן דעתה להתקדש בכל דהו אפילו בפרוטה:
 

ט"ז - טורי זהב

ודוקא שאינה יודעת זהו לשון הטור בשם הרא"ש וכ' בפרישה נראה דאף דפתח רבינו בתרתי בפקדון ובשאלה מ"מ האי דינא בתרא דוק' בפקדון הוא אבל בשאלה לה כלי איירי בכל ענין אפי' יודעת תחלה הסכום ובשע' שקדש' לא ידע' שנגנב' ואפ"ה מקודשת אם נשאר בידה ש"פ דכיון שהי' חייבת לשלם לו הגניבה כדין שואל ודאי נתרצית לו להתקדש מה לי כשהן בעין או נגנב' ועלי' לשלם ומ"מ צריך להשאר מגניבה ש"פ דא"כ הוי מקדש במלו' והשתא א"ש דכ' רבינו דינו דווקא בפקדון כו' עכ"ל וכ"כ מו"ח ז"ל דבשאל' כיון דחייב באחריו' דמה שחייבת לשלם ה"ל מלוה ומה שנשתייר ש"פ ה"ל פרוטה וא"כ יש כאן מקדש במלו' ופרוט' דמקודש' וע"כ אין חילוק בין ידעה ללא ידעה אלא בפקדון ותמהתי שאלו הגאונים לא דקו כלל בפשט זה דהא איתא בגמ' בפשט דמקדש' בפקדון שביד' כו' דמיירי שיש עלי' אחריו' כדפרש"י בהדי' וז"ל אע"פ משקיבל עליה אחריו' קתני דאם לא נשתייר אינה מקודשת כו' ועל פשט זה כ' הרא"ש שאם יודעת סכום הפקדון לא מהני נשתייר ש"פ וא"כ הא דומי' דשאל' ונ"ל ברור דהטור פוסק בשביל זה הך שאל' אע"ג דלית' בגמ' אלא להורות דמיירי הך פקדיון באחריות דומי' דשאלה ולא שייך כאן כלל מלוה ופרוטה כיון דכתב הרא"ש שהי' דעתו דוקא אכל סך הפקדון א"כ היה כולל כל הסך בפקדון א"כ על הכל שייך שם קידושין וכן אית' בהג"ה סי' זה סעיף י"ח וע"כ אם קצת ממנו מלוה לא מהני הנשאר ודאי אם אמר בשעת קידושין הרי את מקודשת לי במלוה ופרוטה אמרינן דמקודשת בפרוטה דהדיבור של מצוה הוא כמאן דליתי' וכל הקידושין חלים על הפרוטה משא"כ כאן דהיתה סבור' שכל כך הפקדון הוא ישנו בעין וכל שיש בקצו מלוה ה"ל ככולו מלוה וע"כ אם נאבד אע"פ שנשאר ש"פ לא מהני בפקדון באחריות דה"ל כשאלה כיון שיש שם מלוה במה שנאב' והוא בכלל הקידושין ודוקא ע"כ לא הוי קידושין והא דלא נקיט בסיפא רק פקדון משום דבגמ' לא נקט רק פקדון אלא שהרא"ש גילה לנו ששאלה היא כפקדון כי הפקדון הנאמר בגמ' הוא באחריות ובשניהם יש חילוק בין לא ידעה סך הפקדון או ידעה ובסיפ' לא צריך להזכיר רק פקדון לחוד ועיין מ"ש בסעיף י"ד:

ומתרצת להתקדש אין פירושו שבפי' אומרת כן אבל מסתמא לא דא"כ פשיטא דאזלינן בתר' אלא ה"ק כיון שהיא אינה יודעת הסכום מסתמא מתרצית כו' וכן בסיפ' שאינה מתרצי' היינו נמי מסתמ' וכאומרת בפי' דמני:

שאינה מתרצית כו' בטור סיים וגם הוא אינו חייב להשלים לה כיון שאינו מזכיר סכום הפקדון בשעת הקידושין פי' דבסי' כ"ט אית' באומר התקדשי במנה ונתן לה דינר ה"ז מקודשת וישלים לה המנה וה"א כאן ביודעה סכום הפקדון ונשאר ש"פ דמקודשת וישלים קמ"ל דזה אינו מקודשת כיון שלא זכר בפי' סכום הפקדון שכירות פעול' כו' עמ"ש סיף י"ב בזה:
 

באר היטב

(כא) התקדשי לי כו':    כלומר והיא אמרה הן.

(כב) שנגנב:    ר"ל קודם שנתקדשה. ודוק' נגנב או נאבד אבל אם נתנה האשה הפקדון לשמור ביד אחרים. להרשד"ם חא"ה סי' ע"ג מקודשת. ולהר"י הלוי אינה מקודשת כנה"ג דף נ"ז ע"ב.

(כג) סכום וכו':    כ"כ הרא"ש. אבל הריטב"א חולק ע"ז וס"ל כל שלא אמר תתקדש בכל הפקדון אמרינן דעתה להתקדש בכל דהו אפי' בפרוטה וכתב ב"ח דלמעשה יש להחמיר והיא ספק מקודשת והר"ש יונה בסי' ס"א מאריך והעלה אם ידעה סכום הפקדון ונמצא שנגנב. אם היא ש"ש וה"ה אם נאבד בפשיעה אפי' היה ש"ח דמקודשת אם נשאר ש"פ. וש"ש אם נאנס הפקדון אינה מקודשת. וה"ה בשאלה במתה מחמת מלאכה. ובשוכר ובשואל ובעליו עמו במלאכתו. אבל אי לא ידעה סכום הפקדון מקודשת אם נשתייר ש"פ בין בש"ח בין בש"ש עיין כנה"ג דף כ"ז ע"ב.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש