שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ד/טור השלישי/יד
להחכם הה"ר יצחק נר"ו
שאלה יד:
שאלת וז"ל ראובן ושמעון שותפין ורצה ראובן להשכיר חלקו ללוי ושמעון מעכב עליו מחמת שהוא שותף והשכירות שיתן לוי הוא יתננו ולא יכנס עמו שום אדם וראובן אומר כיון שאין בשכירו' דין בן המצר אשכור חלקי למי שארצה ונתעצמו הרבה בענין זה והסכמנו להניח הדבר עד עת בא דברי האדון להורות לנו איזה הדרך ישכון אור:
תשובה:
דבר זה לא הוזכר בגמ' ולא בהרי"ף ז"ל ובקודמים לו. אלא בהרמב"ם ז"ל פ' י"ב מה' שכנים שכתב וז"ל השכירות אין בו משום דין בן המצר ע"כ. וראיתי שהראב"ד ז"ל והרמ"ך ז"ל לא השיגו עליו בזה כנראה שמסכימים לדעתו והמ"מ ז"ל כתב ואע"פ שלא נזכר דבר זה בגמרא הנה הוא ק"ו ממשכנתא ע"כ. אלא שהרא"ש ז"ל חולק ע"ז ואומר דכיון דשכירות ממכר ליומיה יש בו דין בן המצר וכתב הרבה טעמים לדבריו בתשובת שאלה על דבר זה שאם שמעון איש עשיר ורוצה לאכול ולשתות כפי עשרו ולוי שרוצה להכנס הוא עני ומתפרנס בדוחק וחושש שמעון לקנאה או לפעמים בהפך ששמעון עני ולוי הנכנס הוא עשיר ואין שמעון יכול לזון בני ביתו כמוהו וישאר עמהם ביגון ואנחה או עם שמעון אדם מיוחס ולוי הנכנס איש נקלה ואין כבודו לדור עמו וכן פעמים שזה שרוצה ליכנס הוא בעל מחלוקת או בעל לשון הרע או יש לו עין הרע והרבה דומה לזה כתב הרב ז"ל והר"י בעל הטורים ז"ל (בסי' קע"ה) הסכים לדבריו. ונראין דבריו נכוני' בטעמים. שהאדם ודאי חושש לכבודו ולתועלתו וכשיבוא מי שידור עמו צריך לבדוק על כל זה. וראובן זה שרוצה להכניס לוי עם שמעון בע"כ אם יש בזה שום חשש מדברים אלו לא טוב עשה וכ"ש שאין לו חסרון שהרי שמעון מעלה לו שכר כמו שנותן לוי ובכיוצא בזה אמרו (ב"ב י"ב ע"ב) כופין על מדת סדום ואין לך ועשית הישר והטוב גדול מזה כשיהיה שום דבר מהחששות הנזכרים. ופליאה בעיני דעת הרמב"ם ז"ל שלא חילק בשום צד אלא סתם דבריו דבכל גונא אין בשכירות דין בן המצר ואפשר לומר שטעמו ז"ל מפני שדינא דבר מצרא במכר אינו אלא לפנים משורת הדין משום ועשית הטוב לכך אין לך בו אלא מה שבא מפורש בדבריהם שהוא מכר גמור דיש בזה לבן המצר פסידא דלא הדר עולמית אבל שכירות שהוא מום עובר לפי שעה באיזה צד שיהיה אין להשוותו למכר לענין דינא דבר מצרא כיון דאין עיקרו אלא לפנים משורת הדין יש לומר בזה הפקיעו כח בעל הקרקע שלא יוכל למוכרו למי שירצה ובזה שהוא לפי שעה לא הפקיעו. ולכן במקומות שהסכימו לדון ע"פ ספרי הרמב"ם ז"ל אינם יכולי' לנטות מדבריו ימין ושמאל ויוכל ראובן להשכיר ביתו למי שירצה ואין מי שיעכב על ידו ואם אתם לא הסכמתם לדון על פיו יוכל הדיין לפסוק כדעת הרא"ש ז"ל ובנו ז"ל והיינו כשיראה שיש בענין שום דבר מהחששות שזכרנו והדבר תלוי למראה עיני הדיין ושלום: