שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ד/טור הראשון/נו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ענין נו: ולענין פתיחת החלון הנה דינו מפורש בחשן המשפט סי' קנ"ה שאם כבר נפתח חלון כנגד חלון יש לו חזקה דלא הוי כ"כ קפידא אבל אם לא החזיק אין לפתוח ופתח כנגד פתח סותמין אותו אפי' אחר חזקה לפי שנעשה באיסור. ומה שהרשו לפתוח פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון בר"ה משום דבלאו הכי צריך לישמר מר"ה שמסתכלין בו לפיכך בעלייה גם בר"ה אסור לפתוח כנגד חלוני חבירו שבעלייתו ואפי' כנגד חלוני הבית אם הם גבוהים קצת שאין בני ר"ה ההולכים ברגליה' יכולין להסתכל שם אסור אע"פ שהרוכבין יכולין להסתכל שאין זה תדיר ואין מותר אלא בנמוכין כי ההולכים ברגליהם יכולין לראות. הרי כתבנו כל הצריך לעניינו זה שאם רואין אותו בני אדם ההולכים בר"ה כל מה שיוכל לראות חבירו זה מן החלון פותח ואינו יכול לעכב עליו ואם מגלה הנסתר מבני ר"ה אינו פותח ובזה די לחכמים ואל נא תשת עלינו חטאת אשר לא הבאתי ראיה כי אם מבעלי הטורי' כי אין מורין מתוך משנה גם לא מתוך תלמוד כי אם מתוך מעשה ודברי הפוסקים בהלכה למעשה ומן הפוסקים הקרוב אלינו הוא אשר דברתי אליכם ואומרי' במשל הערב אם מצאת צרכך ביד השוטר לא תלך אל השופט ועוד כי עת צרה היא ליעקב וממנה נושע ב"ה ובכן אחלה פנים יגדיל מעלתך ותורתך כנפשך החכמה ונפש אחיך. נחמן סנבל ס"ט: