שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ד/טור הראשון/לח

שאלה לח: עוד למסתגאנים יורנו מורינו על לאה שמתה והניחה בת קטנה בת ד' שנים ואמרה זקינתה של הבת שהיא אם לאה שנפטרה לבית עולמה כי הבת הקטנה תהיה אצלה כדין הבת אצל אמה שבני בנים וכו' ואבי הבת אומר לא כי רק הבת תהיה אצלי כי אני אביה ואין לה גואל קרוב ממני. יורנו מורינו ורבינו עם מי הדין ולו תהיה צדקה עם ה' אלהיו:

תשובה: הנה א"ז הרשב"ץ ז"ל כתב שנשאל הוא על האם שמתה והניחה אחריה בן קטן ורצתה אם אמו שיהיה אצלה כי תהי' היא עומדת במקום בתה לגדל את הבן ההוא בתוך חיקה כאמו אשר ילדתו והאב לא רצה ואמר שיהיה בנו גדל אצלו וכו'. ופסק הוא ז"ל שהדין עם האב והבן יהיה אצלו לגדלו וללמדו מוסר השכל וללמדו תורה ולחמול עליו כאשר יחמול האב על בנו וכו'. ועתה בנ"ד שהנעזב אחר האם היא בת ולא בן יש להסתפק אם דין אחד להם כפי מה שכתב א"ז הרשב"ץ ז"ל וכו'. או אם י"ל דשניא בת מבן דבת היא צריכה לגדול האם יותר מהבן כמו שידוע מטבע הענין ולפום כן איכא למימר שתונח הבת הנעזבת אחרי אמה אצל אם אמה מאחר שהיא רצתה לגדלה ולהיותה מטפלה בה כי אין זאת כי אם רחמנות גדולה ממנה על בת בתה ועדיפא היא לבת שתהיה אצלה לשתהיה אצל אביה מאחר שהבת לא שייך בה לימוד התורה וכו':

ולקלישות דעתי אני אומר שטוב הוא הדבר להיות הבת ההיא אצל זקינתה לגדלה ולהטפיל בה כאמה אשר ילדתה כי רחמי הזקנה על בת בתה כרחמיה על בתה עצמה. (א) אך אמנה אם הזקנה הזאת היא נשואה לאיש אחר אשר לא אבי הנפטרת הוא אני אומר שלא תנתן הבת לה לגדלה כי האב הזה צרה גדולה היא אליו לראות בתו מונחת בבית איש אחר אשר לא קרוב לבתו הוא כי בודאי הבת ההיא תהיה ככובד אבן ונטל החול על לב האיש ההוא ואם יהיה כמחריש לאשתו קצת ימים לטפל בבת בתה אנן סהדי דלא כן עם לבבו ולכן הדין עם האב להוליך בתו אצלו שתהיה יושבת בביתו אפי' עם אשה אחרת כי עינו תהיה פקוחה עליה יומם ולילה ואין כבודו שיהיה טפול בתו וצער גדולה על איש אחר וכן הוא האמת שהרב ז"ל הנז' פסק בתשובה אחרת בחלק ג' מתשובותיו בסי' קמ"ד שאם האם אין לה זכות אפי' בבת ע"ש. כנ"ל הצעיר שלמה דוראן ס"ט: