שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/רצג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


שאלה רצג:

עוד שאלת כי טרפה מפני סרכה אינ' טרפ' שאסר' תור' אלא שטרפ' ארי בשדה והיא אסור' בהנא' ומטמא' וזו אינה אסור' בהנא':

תשובה: כמה דברים יש בדברים אלו בלא השגח' שאמרת שמן התור' אין איסור אלא בטרפת ארי והיא אסור' בהנאה ומטמא' ויש בזה ג' שגגות האחת ששמנה עשר טרפיות כלן הן מן התור' ואין הפרש בין ניקבה הריא' מפני חולי או מפני שטרפה ארי הכל הוא שוה ואיסור הסרכה אינו אלא מפני חשש נקב וכבר הארכתי בזה בהלכות בדיק' שחברתי וכבר אמרו חכמים במכילתא שמה שכתוב ובשר בשדה טרפה לא תאכלו אינו אלא שדבר הכתוב בהווה וה"ה לכל שאר חליים וכ"כ הרמב"ם ז"ל בהל' מאכלות אסורות (פ"ד ה"א). והשגג' השנית שהטרפ' שטרפה ארי אסור' בהנאה וזה אינו כן שהרי התירה הכתוב בפירוש שנא' לכלב תשליכון אותו וה"ה לשאר הנאות שדברים האסורין בהנא' אין מאכילין אותם לכלב ואפי' לכלב של הפקר כמו שהוא מוזכר בפסחים ירושלמי בפ' כל שעה (ה"א). והשגג' הג' כי הטרפ' שטרפ' ארי היא מטמא' וזה אינו כן שהרי אמרו בפ' בהמה המקש' (ע"ג ע"א) שהטרפ' אינ' מטמא' לחולין אלא למוקדשין והרמב"ם ז"ל (פ"ב מאה"ט ה"ח) כתב שאין טומאת' מן התור' אלא מדבריהם מעלה עשו בקדשים אבל לחולין שחיטת' מטהרת' מידי נבילה כדאיתא במתני' התם ובפסחים פ' אלו דברים (ע"ג ע"א) בשוחט את הטריפ' אמרו מאי תקן תקן להוציאה מידי נבילה וכן במקומות אחרים מפורש ששחיטת הטרפ' מטהרת' מידי נבילה ונתבארו אלו השגגות יפה: