שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/רמג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


שאלה רמג:

מליאנה. שאלת אלמנה אחת היתה לה בת שהניח לה בעלה שיש לה ממנו בן ובת ונשאת לאיש אחר והתנית עמו שידור באותו דירה עד שיגדלו הבנים והוא יזון אותם. ועמדו כך שלום בינו לבינה ה' שנים. ועכשו נכנסה ביניהם מריבה ורוח תזזית ויצא הוא מהדירה ושכר במקום אחר. וכופה אותה לצאת משם. ואין בין שתי הדירות שנוי ביופי וברוע אלא לפי שהיא מתגא' עליו מפני שהוא דר בדירתה רוצה לצאת מדירתה והיא אינה רוצה לצאת מדירתה לפי שבתה היא בוגרת ועומדת להנשא והוא דרך גנות לה שתצא לבית בעלה לקרקע שאינו שלה והיא יש לה קרקע וחתרתם להשלים ביניהם:

תשובה: אלו היו טענו' האיש והאש' שקולו' הי' הדין לשמוע אל האיש. שאפי' מכרך לכרך מכפר לכפר. יכול להוציאה אם הם שוים ובארץ אחת כגון ביהוד' או בגליל. כ"ש בעיר אחת שיכול להוציאה משכונה לשכונה כמו שהוא מפורש באחרון מכתובו' (ק"י). אבל בכאן שיש טענה חזקה לאשה מפני בתה שהיא בוגרת שהוא קבל עליו לזונה. מסתברא לבטל טענות הבעל מפני טענות האשה ותשאר האשה ושני בניה בחצרם ואם לא ירצה הבעל להשאר עמה דנין אותו כדין מורד על אשתו: