שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/רג
ענין רג:
בספרי מרבה מעשר ירק מן התור' ואסמכת' בעלמ' היא כן כתב רבי' תם ז"ל בפ"ק דר"ה וכן ריש מעשרו' ירושל' מעשר ירקו' מדבריהם בנדרי' (נ"ה ע"א) פירו' האילן מדבריהם דמוקי קרא דוכפרוץ הדבר בפירו' האילן ואפי' זתים וענבי' כמ"ש הרמב"ן ז"ל בפ' נשא ובפ' ראה וצ"ע בחדושיו ז"ל בפ' הפועלים ומדאוריתא לא מיחייב אלא דגן ותירוש ויצהר. ובפ"ק דר"ה (ט"ו ע"ב) מעשר חרובין דרבנן ובפ' כיצד מברכין (ל"ו ע"א) מעשר צלף דרבנן ובפ' אלו עוברין (מ"ד ע"א) תרומת תבלין דרבנן ובפ' מעשר בהמה (נ"ד ע"א) דגן תירוש ויצהר דאוריית' שאר מינין דרבנן ובפ' העור והרוטב (ק"כ ע"ב) משקין דקדש כתרומה תירוש ויצהר אין מידי אחרינא לא וממעט דבש תמרים ויין תפוחים ובריש ביצה (ג' ע"ב) האי תנא תנא דליטרא קציעו' הוא דאמר כל דבר שבמנין אפילו בדרבנן לא בטל ובפ' הערל (פ"א ע"א) משמע דתאנים עגול בעגולי' אינו עולה אי תרומה בזמן הזה דאורייתא הוא טעמא משום דכעין דאורייתא תקון ובפ' ואלו הן הלוקין (י"ט ע"ב) כהן שעלתה בידו תאנה של טבל דכהן שאכלה לוקה אחת וזר שתים ובמסכ' פרה פי"א דבלה של תרומ' שנפלה למי חטאת שהאוכלה חייב מיתה כל הני לאו דוקא תאנה ודבלה אלא דלסימנא נקטא ונפקא מינה לתרומה דאוריית' א"נ לוקה מכת מרדות וחיוב מיתה לקברו בין רשעי' כעין מה שאמרו בפ' ארבעה אחין (ל"ג ע"ב):