שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/קצ
שאלה קצ:
עוד שאלת אשה אחת יש לה נכסי' וחלתה ורצתה להעביר הנחל' מקרוביה הראוי ליורשה דבר תור' ולהקדיש נכסיה לעניי' או לבית הכנסת וקרובה היורש אותה הוא עני ויש לו בני' בני תור' ויש לו בת צריכ' לינשא והוצרך לצאת מעירו לשאול מהקהלות להשיא את בתו זה ההקדש שרוצה האשה הזאת לעשות להעביר הנחל' מהקרוב הזה האם דעת חכמים נוחה הימנו אם לאו זהו עיקר השאלה:
תשובה: הכל יודעים מה שאמרו בגמ' (ב"ב קל"ג ע"ב) לא תיהוי בי עיבורי אחסנתא אפי' מברא בישא לברא טבא וכ"ש מברא לברתא ואם בראוים ליורשו אמרו כן כ"ש למי שאינו ראוי ליורשו כלל כמו ההקדש ובית הכנסת שהקדש בית הכנסת נ"ל לחזק אח בדקו או לפרנסתו בשמן למאור ושאר צרכיו ודברי' אלו הם מוטלי' על הצבור והמקדיש נכסיו לזה אינו אלא לפטור הצבור מחיוב' בהקדש זה והרי הוא מעביר הנחלה מהראוי ליורשו למי שאינו ראוי ליורשו וה"ה המקדיש לעניים מתרי טעמי חדא שהוא פוטר הצבור מחיוב' שהוא מוטל עליהם. ועוד שהוא מעביר נחל' מהראוי ליורשו לתת אותה לעניים שאינם ראויי' ליורשו ואם קרוביו הראוי' ליורשו הם עניי' ג"כ הוי כעני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה ממנו שנק' רשע אבל כל זה אינו לבטל המתנ' אם נעשית אלא שאין ראוי לעשותו אבל אפשר לבטלה ממה שמצינו בירושלמי דזרעים בסוף פיאה (פ"ח ה"ח) ר' מחוי לרב תרעא לבי כנישתא דקא בני אמ' כמה ממון שקעו אבותי במקום הזה א"ל אדרב' כמה נפשות שקעו אבותיך במקום הזה וכי לא הוה תמן בר נש דמלף באוריי' או חולים המוטלי' באשפה קרא עליו המקרא הזה וישכח ישראל את עושהו ויבן היכלו' ע"כ בירוש'. ומכאן נרא' שיותר הי' המצוה ללמד התלמידי' ולפרנס העניי' מבנין בה"כ וכ"כ קצת מהראשוני' ז"ל וכיון שזה נכנס בכלל וישכח ישראל וכו' וקי"ל ש"מ שצוה לעשות עביר' מנכסיו אין שומעין לו כמ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ט מהל' זכי' ומתנ' א"כ הקדש זה בטל הוא ויירשנה קרוב' ובדרש לא נתן שלמה מקדשי דוד אביו דבר במלאכת המקדש אמר רעב הי' בימי אבא ג' שנים והי' לו לבזבז ההקדשו' האל' להחיו' בהם עניי ישראל: