לדלג לתוכן

שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/קעו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ענין קעו: ובענין אבינו מלכנו אם אומרים אותו בשבת המנהג הוא לאומרו בין בשבת בין ביה"כ ואע"פ שהר"ן ז"ל בפירוש ההלכות כתב שאין המנהג כן טעות נפל בידו כמו ששמענו מתלמידיו פה אל פה. אבל צדקתך בשבת שחל בו ראש השנה אינו מנהג שהרי ר"ח הוא ולא גרע משאר ר"ח. וכן הוא המנהג אצלנו אע"פ שלא כתב כן בעל הטורים זכרונו לברכה ואין בזה אלא משום אל תטוש תורת אמך ומשנה שלימה שנינו (פסחים נ' ע"ב) אל ישנה אדם מפני המחלוקות והמשנה אין דעת חכמים נוחה הימנו:

וכל נדרי אינו מתיר אלא שבועות שגגות וכיוצא בהן. אבל השבועות הקיימות וכן החרמות במקומם הם אע"פ שלא התנו כן בשעה שאמרו כל נדרי: