שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/קמח
שאלה קמח:
תנס. שאלת גנבים שנכנסו לאוצר ומצאו ב' חביות סתומו' ופטס א' בו צמוקין דרוכים להוציא מהן יין וגנבו א' מהחביו' והב' פתחוה והניחוה מה לעשו' לחבי' ולפטס:
תשובה: ידוע הוא שמגע הישמעאלים אינו אוסר אלא בשתייה כמו שכתבו הגאונים ז"ל לפי שהיין נאסר להם ומואסין אותו ואיך ינסכוהו וכיון שאינו אסור בהנא' אם יש לחוש שמא גנבים ישראל הן אע"פי שרוב גנבי העיר עכו"ם הוה ליה ספק ספקא ספק עאל עכו"ם ספק לא עאל ואת"ל עאל ספק נגע ספק לא נגע דשמא פתחו אותו והריחו בו ולא נגעו בו והניחוהו. או מפני הפחד וכיון דאיכא ספק ספיקא איכא למשרי אפי' בעכו"ם עובדי ע"ז כדאמרי' בפ' בתרא דע"ז (ע' ע"א) וכ"ש בישמעאלים דאיכא למימר דאפילו בחד ספ' שרי כגון אפילו ודאי עאל. אי ספק נגע ספק לא נגע שהרי מיחדים אצלו יין כגר תושב. מ"מ אם ברור לכם הדבר שאין לחוש בזה לישראלים ודאי ישמעאלים פתחו החבית ימכר לעכו"ם והכלי צריך הכשר והפטס הוא מותר כיון שלא נעשה בו מעשה כלל אין לחוש לו כלום שאעפ"י שנגעו בו עכו"ם עע"ז יש להתירו. מדגרסי' בגמרא פ' בתרא דע"ז (ע"ה ע"ב) עם הארץ שהושיט ידו לגת ונגע באשכולות אשכול וכל סביבותיו טמאים וכל הגת טהור' ואפילו יש משקה מהלך בגת. וה"ה לענין יין נסך כמו שכתבו בשם רבינו שמואל ז"ל שאם נגע עכו"ם באשכול אשכול אסור. וכל הגת כלה מותר'. ואפילו נתערב אותו אשכול עם הכל הוא בטל ואע"פ שיין נסך אוסר במינו בכל שהו כיון שיש זגין וחרצנין שאינן מינו איכא למימר סלק את מינו כמי שאינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו. כדאמרי' בענין שני כוסות א' של חולין וא' של תרומה פ' בתרא דע"ז וזה אפילו ביין נסך של עכו"ם כ"ש במגע אלו הישמעאלים על כן הפטס כולו מותר בלי ספק:
ובענין עכברים הנמצאים ביין כבר אמרו בגמרא פ' בתרא דע"ז (ס"ח ע"ב) דעכברא בשכרא אשבוחי משבח ואוסר בששים אבל רבותינו הצרפתים ז"ל הורו דדוקא בשכרא וחלא אבל ביין ושמן ושאר משקין פוגם הוא וכן כתב הרמב"ם ז"ל (פט"ו מהמ"א הל"א) על כן היין הוא מותר למי שדעתו יפה והכלים אינם צריכים הכשר ואם הוא שכר תאנים צריך שיהי' ששים בשכר לבטל העכברים: