שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/צח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ענין צח:

וענין יציאת בחורי חמד בשעת ס"ת וכמעט שאני אומר שעליהם נאמר ועוזבי ה' יכלו ומתרגמינן ודשבק אורייתא דיי' ישתצון ואע"פ שהתלמוד (ברכו' ח' ע"א) לא אסר אלא באמצע הפסוק והתירו בין גברא לגברא והית' השאל' בין פסוקא לפסוקא זה כשאירע הדבר באקראי בעלמא אבל כשעושין זה תדיר נראה פירוק עול תורה ואם יוצאים בהפטרה ואינם חוזרים לתפל' מוסף ראוי לצבור לגדור זה בקנס לשמן למאור. והזהרו מלהטיל חרם כי לא ישמעו ולא ימנעו עצמם מפני זה ויבואו להקל בחרמים כשהם על דבר חמור כמסירה ועריות וחלול שבת והנהג הצבור בנחת ושלום לכם: