שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/צב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ענין צב:

ומה ששאלת מי שערב לאשה אחת לחוב ואח"כ נשאת לו ומת והנוש' בא לתבוע את חובו היורשים אומרים תפרע האש' את החוב כי אין חיוב על הערב כל זמן שיש נכסים ללוה והאש' הזאת יש לה נכסים. והאש' טוענת שעל נכסי בעלה הוא החוב שמכיון שנשאני נסתלק השעבוד מעלי והוטל על נכסיו:

הדין עם היורשים שכיון שקודם שנשא' היה החוב מוטל עליה ולא עליו אם מפני שנשא' לא נסתלק השעבוד מעליה והוטל על נכסי בעל' לפי כשהבעל נושא אשה יש לו זכות בנכסיה דמה שקנת' אשה קנה בעלה ואין לאשתו זכו' בנכסיו אלא מה שהטילו חכמים עליו בכתוב' ותנאיה ואין זה מתנאי הכתוב' שיפרע החוב שערב עליה קודם נישואין אם יש לה נכסים אלא אם היה תנאי מפורש ביניהם ונתקיים בעדים וקנין: