שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/צ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ענין צ: ומה ששאלת על הפרוצה שיצאה מהכלל והיא נכנסת לבתי ישראל להסית אותן לעשות כמעשיה אם יש לאסור בתי ישראל עליה משום גדר:

הדבר פשוט שצריך לעשות גדר גדול בזה והתור' החמירה על המסית חומרות גדולות יותר משאר חייבי מיתות שמכמינין לו עדים להרגו כמו שהוא מוזכר בפ"ד מיתות (ס"ז ע"א) ואסרו לאהוב אותו כמ"ש בספרי לפי שנאמר ואהבת לרעך כמוך יכול אף זה כן ת"ל לא תאבה לו לא תאהבנו והמכניס אותה בביתו הרי הוא אוהב אות' ועובר בלאו בזה וכן בדברי קבלה נאמר הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה ופי' רז"ל בגמרא בפ"ק דע"ז (י"ז ע"א) הרחק מעליה דרכך זו מינות ואל תקרב אל פתח ביתה זו ע"ז וזנות ועד כמה אמר רב חסדא עד ד' אמו' ואם אסור להתקרב אל פתח המינין עד ד' אמו' וכדאמרי' שאני מינות דמשכא וכן לפתח ע"ז וזנות איך יכניסוה לבתיהם להוציאם לתרבות רעה לע"ז וזנות וכמה דברים אמרו חז"ל להתרחק מדירת עכו"ם כדי שלא ילמוד ממעשיו כדאיתא בפ' הדר (ס"ב ע"א) וכל עצמם לא אסרו יין נסך אלא משום בנותיהם וכן שכר לא נאסר אלא משום חתנות והיאך יניחו פרוצה להכנס בבתיהם להסית בנות ישראל ללאת מהכלל לזנות ולפרוץ דבר זה ראוי לקהל לעשו' בו גדר וסייג ולשמת ולהחרים ולקנוס ממון דב"ד מכין ועונשין משום מיגדר מילתא כדאיתא בפ' האשה רבה ביבמו' (צ' ע"ב) וכן בפ' ואלו מגלחין (ט"ז ע"א) אמרי' מנא לן דקנסינן דכתיב יחרם כל רכושו והמכניס' בביתו יהא בנדוי: