שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/פח
מגדול מורביטר למנהיגי הקהל הקדוש אשר שם ישצ"ו
ענין פח:
אצילי בני ישראל לוחות הברית ועליו זר. חשן ואפוד ומעיל וציץ נזר. ישכנכם אלהי' משכנות מבטחים ומצריכם יהי' לכם עזר. ויניס מפניכם משנאיכם ואויביכם יפיץ ויפזר. תעב יתעבם ויהי' שקוצי' באהבם לבושת הנזר ויצילכם מפח יקוש ויעקש דרכים פותל ושוזר. ותגזרו אומר ויקום לכם מקים דבר עבדו מקים אשר גוזר. ויתן לכם כח להעמיד דרכי תושי' ובגבור' להשיב מלחמתה של תורה חיל אתכ' יאזר. ותהיו סלת נקיה לא יתערב בכם זר מוזר וממזר. ובמזל הצומח תצמח תשועתכם ויהי' מזל קבוע ולא גלגל חוזר. הנה קבלתי כתבכם הנכתב בפ' ויי' פקד את שרה וקבלנו אותו בעת הלידה הוא חג הפסח. על אודות האש' מונה אחות זהירא אשת אהרון פלוס שהוא אשת חיון בר אברהם. ובקשתם ממני להודיעכם אם נתגרשה כאשר היא אומרת וכן אמר אהרון הנזכר. והנה היא עדיין אשת איש כי כאשר היו דרים במלייאנה בא בעלה חיון ללקט בין עמרינו ועשינו עמו כדי בנו ובשובו למלייאנה מצא כי אהרן הנז' הפקיר אשתו מונה לישמעאלי' בפרהסיא כי הי' מוכר יין שם וזה הוא דרכם של סובאי יין להפקיר אפי' נשותיהם. ואחי אמה משומד הי' ושמו עבד אלחאק בן סידון אשר עתה מת במגפה. בא אלינו קובל על אהרן הנזכר שהי' מוציא בת אחותו לתרבו' רעה מונה הנז' ולא ארכו ימים ועלה בספינ' שהיתה בנמל מפחד שלא נחרים אותם ולא תבעה גירושין ולא נתגרשה וכבר הודעתי אתכם זה ושלחתי הכתב למיורקא להודיעוני כי שלחוהו אליהם וידעתם שהיא נשואה אלא שתמהתם עלינו שפטרנוה בלא גט והנחני אותה במכשול זנותה שהיתה מזנה עם העכו"ם במדינ' וילינסיא וכמדומה שלא הגיע אליכם כתבי ומה שכתבתי בזה עולה כהוגן בנאמנותה קודם שבאו עדי' שהיתה נשואה ובעכוב נישואיה אחר העדות אלא שהעלמת עין בהתיחדה עם הנטען היא שלא כהלכ' וי"י הטוב יכפר בעדי. והנה זאת האשה עדיין היא נשואה ואסורה להנשא לכל העולם עד שתתאלמן או תתגרש ואף אם תתאלמן או תתגרש אסורה היא אל הנטען וכשם שאסור' לבעל אסורה לבועל ואע"פ שהוא הי' כאנוס לפי שלא ידע שהיא נשואה כיון שהיא היתה יודעת שהיא א"א והפקירה עצמה נאסרה שהכל תלוי בה כמו שהוכיחו המפרשי' ז"ל ממה שאמרו בכתובו' בפ"א (ט' ע"א) בענין בת שבע מפני מה לא אסרוה אונס (הוא) [הו']. ולכהונה אסורה לעולם אי משום דשויא נפשה חתיכה דאיסורא באמרה שהיא מגורשת אם מפני האמת מטעם זנותה וכהן הבא עלי' לוקה משום זונה גם כי הפקירה עצמה לעכו"ם בארץ הזאת וגם שמענו כי היתה מפקרת עצמה לעכו"ם במדינת וילינסיאה. ולענין הולד אם הנטען הוא מודה שהם בניו הודאתו הויא הודאה וחייב להתאבל עליהם ולזונם ויורשים אותו ואפי' יהיו ממזרים דכל שיש לו בן מ"מ הרי הוא בנו לכל דבר ואפי' ממזר כדאי' בפ"ב דיבמו' (כ"ב ע"א). ולענין הבנים אם הם ממזרים היא היתה נאמנת לומר מישראל נתעברתי כדי שיהיו ממזרים אלא שאם לא נחשדה שזינתה עם העכו"ם הם ממזרים ודאים ואי דימא מעלמא ואפי' מהעכו"ם בזה יש לדון אם הם ממזרים ודאים או ספק או כשרי' שזאת אם כמו שנחשדה מזה הנטען נחשדה מעכו"ם גמורים שאינם אנוסי' הבני' הם כשרים לפי שזו רוב כשרי' אצלה וכמו שאם היתה פנוי' שנתעברה או נבעלה ויש רוב כשרים אצלה היא כשרה לכהונה כן זאת שהיא א"א ורוב עכו"ם שהם פוסלין אותה לכהונ' הם מכשירין בניה דעכו"ם ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר ואפי' א"א ואע"פ שלהכשירה לכהונ' אנו צריכין תרי רובי משום מעלה ליוחסין של כהונה. לענין להכשיר בניה סגי בחד רובא דרובא דאורייתא הוא ואם הדבר שקול בין כשרים והם עכו"ם גמורי' ובין פסולים והם ישראלי' ואנוסים או שהיא הולכת לביתם לזנו' בין שיהי' הרוב עכו"ם בין שיהי' ישראלי' הוי קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי ויהי' לאלו הולדות דין הספקו' ואע"פ שהיא אומרת מפלוני ישראל נתעברתי אי דימה מעלמא וכמו שזינתה עם זה זינתה עם אחרים ואין האם האומרת בני זה ממזר נאמנת כי לא האמינה התור' בזה אלא האב אדרבה היא נאמנת לומר מעכו"ם נתעברתי ובנה כשר. וכן כ' בפירוש הרמב"ם ז"ל בפרק ט"ו מהלכות איסורי ביאה כתבנו לכם זה לא ללמד כי אם לעורר אתכם לדרוש הדבר ולהעמידו על בוריו למלאכת שמים. רוכב שמים יהי' בעזרכם כנפשכם ונפש נאמן אהבתכם דורש שלומכם שמעון בה"ר צמח זלה"ה:
אחר אשר נכתב ונחתם נתחדש כי יום שלישי בבקר חול מועד הפסח ערב יום שירה איש האש' הנשכחה חיון בר אברהם הרג את עצמו כי חלה והי' חליו חזק ולא יכול להתאפק ולסבול מכאוביו ושחט את עצמו ומאותה שעה מונה אשתו אחות זהירא אשח אהרון פלוס היא אלמנה ותנשא אחר עבור תשעים יום ויהי' יום נישואיה אם תמצא מנוח יום ג' אחר תענית תמוז והיא מותרת לכל העולם זולתי אל הנטען טרטול ולכהונ' מטעם זנותה. ואם תתעבר מיום שנתאלמנה אין לולד ספק ממזרו' והילדים אשר היו לה בעודה א"א כבר עוררתי אתכם במה שנראה לי וישמע חכם ויוסיף לקח. ואין להחמיר על זאת האשה לאסרה כימים שנהגה בהם היתר כמו שמחמירין במי שנדר ועבר על נדרו שאין מתירין לו עד שינהוג איסור כימים שנהג בהם היתר וכן הי' מחמיר הראב"ד ז"ל במי שכנס אלמנת חברו תוך שלשה חדשים לפי שהזמן הזה הוא ארו'. ואי אפשר לשמרה כל זה הזמן וכיון שאינו אלא משום קנס אין להחמיר במקום שאפשר לבא לידי איסור דאוריית'. וכן הורו בתוס' בענין מי שעבר על נדרו וגם הרמב"ן ז"ל חלק על הראב"ד ז"ל ואמר שחומרא יתירה היא ולא הוה שתיק גמרא מינה ושלום. שעל גבי הכתב הריחם ביראת ה' עולה וקוטר. מהם פנה מהם יתד מושל ושוטר. מנהיגי הקהל הקדוש במגדל מורביטא"ר ישמרם האל וכצנה רצון אותם יעטר: