שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/סט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


שאלה סט:

עוד שאלת ראובן מת והניח שלש בנו' ונכסים ויצאו עליהם תביעו' בכתב ידו ובשטרי ישמעאלים ומצאו כתוב בפנקסו שאמת הדבר אלא שהתובע חייב לו כנגד אותם תביעו' מצד אחיו שמת שהי' חייב לו ובאו לידו מנכסיו והוא נתנם לו שימכרם ועכבם תחת ידו וזה היה בידיעת יהודים והתובע נתחזק כנגד היורשות בערכאותיהם ומנו מורש' ואפטרופוס לטעון כנגדם ולפי שהוא חק באותו מקום שבכל דין שבירושה הבא לפני השופט נוטל דבר קצוב בכל מאה בזרוע וגס# הוצאו' יתירו' הוזקק האפטרופוס להשתעבד בחוב גמור אל התובע ורצה למסור מודעה ונתגלה לא יכול למסרה אבל הזקיקוהו לישבע שלא ימסרנה ונתן קצת מהחוב משלו ומהשאר נתן משכון וגם פנקס המתנה וכל זכיו' היורשו' הוא ביד שליש מהו שיתבטל כל מה שעשה האפטרופוס כי לא הסכימו היורשו' עמו בכלום ויחזרו להם זכיותיהם לתבוע בב"ד של ישראל כל זכו' שהיה לאביהם על התובע ואם חייב התובע להחזיר לאפטרופוס מה שנטל ממנו מחמ' שטר חוב שנשתעבד האפטרופוס שלהן כי אין האפטרופוס רשאי לחוב:

תשובה: אין הבנו' חייבו' כלום מפני מה שנשתעבד האפטרופוס לתובע בטל הוא אע"פ שלא מסר מודעא ואפי' ליתומים כדאיתא בפ' הניזקין (נ"ב ע"א) וגם שעבוד האפטרופוס לתובע בטל הוא ואפי' לא ידעו העדים באונסו שעבודו בטל דלא בעינן שידעו העדים באונסו אלא במכר לו שדה שכיון שנטל מעות אפילו מסר מודעא אם לא ידעו העדים באונסו אין המודעא כלום אבל במתנה אע"פ שלא ידעו העדים באונסו כיון שגלה דעתו שהוא אנוס מתנתו בטלה ובשעבוד זה כיון שלא מחמת מעו' שנתן לו נתחייב לו בחוב גמור אפי' לא נודע האונס שעבודו בטל כיון שגלה דעתו שהוא אנוס ורצה למסור מודעא ואלו לא היה אנוס איך היה התובע מכריחו להשבע שלא ימסור מודעא ודבר זה מפורש בפ' חזקת (מ' ע"ב) ואפי' היה צריך למסור מודעא אם הדבר נודע שאם יתגלה הדבר במסיר' המודעה יתבטל הדבר אפי' לא נמסרה המודעא הרי הוא כמו שנמסרה דאמרי' בפ' שני דייני (ק"י ע"א) גבי הא דאמרי' הוה ליה לממסר מודעא ורבנן חברך חברא אית ליה וחברא דחברך חברא אית ליה ובנדון הזה שהלך למסור מודעא ונתגלה ולא מסרה הרי הוא כאלו מסרה על כן יחזור השליש כל מה שהושלש בידו אל היורשות והתובע ג"כ. יחזיר אל האפטרופוס מה שנטל ממנו ויעמדו לדין לפני ב"ד ישראל: