שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/לו
ענין לו:
לפי מה שכתב הר"ם ז"ל בהלכות ערובין (פ"א הי"ב) משקל הרביעית הוא מהמים או מהיין י"ז דינ' וחצי ובפ' בתרא דפיאה בפי' המשנה כתב כי הדינר משקלו ששה זוזים מזוזי מצרים משקל כל אחד י"ו גרעיני שעורה וא"כ זה הזוז שלנו שהוא ב' שלישי הזוז החדש ששה מהם הוא משקל דינר שהוא רביע השקל של תורה וא"כ זהו מעה שהזכירו חז"ל שש מעה כסף דינר וכן הפונדיון שאמרו חכמים שיש שני פונדיונין במעה כמ"ש בפ"ק דקידושין (י"א ע"א) והם מ"ח פודיונין בשקל כמ"ש (בערכין) [בבכורות] (נ' ע"א) הוא הזוז הקטן שנוהג עכשיו שמשקלו ח' גרעיני שעור' וכ"כ הר"ם ז"ל בפי' המשנה בפי"ז ממס' כלים ובפ"א מהל' שקלים וכן האיסר שהוא חצי פונדיון כמ"ש בפ"ק קדושין הוא משקל ד' שעורות וכ"כ הר"ם ז"ל בפי' בסדר טהרות בפי' המשנה ובפ"ח ממסכת שביעית נמצא שהזוז הקטן שבקטנים שעובר היום אצלנו שהוא חצי זוז קטן אה יהי' במשקלו ד' שעורות הוא איסר האיטלקי הנז' בש"ס (קדושין שם) נמצא שהפרוטה שהוא אחד משמנה באיסר האיטלקי אינה אלא חצי שעורה כסף נקי מעורב בז' חלקים נחשת יהי' כמשקל האיסר הנקי מנחשת וזו קבלת הגאונים ז"ל כמ"ש הרי"ף ז"ל בהל' קדושין ולפ"ז משקל רביעי' שהיא י"ז דינר וחצי משקל כל דינר ו' זוזים הנקראים זוזים גדולים שהם ד' זוזים חדשים יה' ט' זוזים חדשי' מהיין שהם מאוקיות הצורפים ג' אוקיות והר"ם ז"ל שקל העומר שהוא מ"ג ביצים ושליש שהם פ"ו סלעים ושני שלישים כי כל ביצה משקלה ב' סלעים שהם ח' דינרין כמ"ש בה' חלה (פ"ו הט"ו) א"כ ביצה ומחצה הם י"ב דינרין שהם מ"ח זוזים חדשים כי כבר הוכחנו כי הדינר משקלו ד' זוזים חדשים ואם ביצה ומחצה מהקמח אין משקלה אלא מ"ח זוזים חדשים והמים ביצה ומחצה משקלם ע' זוזים א"כ המים יותר כבדים מהקמח יותר מהשליש כי שליש מ"ח י"ו כשהוספנו י"ו על מ"ח יהי' ס"ד והמים משקלם ע' יש יותר ו' זוזים על שליש שהוא שמינית מ"ח שהוא קרוב למחצית מ"ח בין הכל שהרי כ"ב היתרים על מ"ח קרוב לחצי מ"ח הם. והר"ם ז"ל שכ' כי העומר הוא פ"ו סלעים ושני שלישי סלע לא הי' צריך אלא ב' חומשי סלע דמ"ג ביצים וחומש ביצה הוא שיעור חלה אבל הגדיל המדה מפני שיש ועוד כדי שישאר בעיס' שיעור עומר אחר הרמ' חלה ויהי' לפי השיעורין האלה משקל העומר מקמח מצרים אלף שפ"ו זוזים חדשי' בקרוב לפי שיעור י"ו זוזים חדשים בסלע כמו שהתבאר שהם נ"ט אוקיות בקירוב ואנחנו שקלנו קמח שלנו ומצאנו משקל ביצה ל"ג זוזים ושליש ושקלנו המים ומצאנו משקל ביצה ל"א זוזים ורביעית זוז יהיה משקל המים יותר קל ממשקל קמח ב' זוזים ורביע שלישית זוז בכל ביצה וההבדל בזה הוא בין קמח מצרי' לקמח המקו' מפני דקדוק הטחינה שהם טוחנין בריחיים של מים והוא דק כאבק ואנו טוחנין בריחיים של בהמ' והוא גס וכבד. ואין הבדל הזה מפני שהמים שלנו יותר קלים אדרבה מי נילוס יותר הן קלין מכל מימות שבעולם כמו שהעידו הרופאי' א"כ אם מדת העומר של קמח מצרים הוא משקלו נ"ט אוקייא בקירוב יהיה מדת העומר מהקמח שלנו שהוא קרוב לחצי משקלה יותר משמונ' אוקיות מאוקיות העטרים. במס' כלים בפ"ב כתב הר"ם ז"ל בפי' המשנ' שהרביעית שהיא י"ז דינר וחצי משקלה ט' דרהם מצרי' וכן בהל' חלה (שם) כתב כי פ"ו סלעים וב' שלישים הם ה' מאות ועשרי' זוזים מצרי' יראה מזה שהדינר משקלו זוז וחצי מזוזי' מצרי' גדולים ומהזוזים הקטנים משקלו ו' זוזים א"כ יש בזוז הגדול ד' זוזים מאלו הזוזים הגדולי' הנוהגין אצלנו שהם ב' שלישי הזוז החדש לפי מ"ש במס' שביעית יראה כי הדרכמון יש בו ל"ו שעורות והם י"ו דרכמון באוקיא י"ז אוקיות בליטרא ותהיה הליטרא כ"ד זוזים חדשים משלנו כל זה כתבתי קודם שהפחיתו הזוזים והמשכיל יבין דבר מתוך דבר לפי משקל הזוזים שבכל זמן: