שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/לא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ענין לא:

במה שנהג הסופר לגרוד ולדבק על הגרד גויל ולכתוב עליו אין זה רע שהרי בירושלמי פרק' קמא דמגילה (ה"ט) והביאו הרי"ף ז"ל בסוף הלכות ס"ת אמרו הל"מ שיהיו כותבין בעורות וכותבים בדיו ומסרגלין בקנה וכורכין בשער וטולין במטלית ודובקין בדבק ותופרין בגידין וכשהוא תופר יהי' תופר כחופר הזה וכתב בספר התרומ' דמיירי בנקרעה היריע' וקאמר שמבחוץ אם ירצה ישים מטלית או קלף בדבק ע"כ. ולשון טולין בטי"ת הוא מלשון טלאי והוא הדין שאם מבפנים ירצה לדבק שם גויל ממינו שהוא מותר וגם אם יכתוב עליו מה בכך שכיון שדבקו יפה הרי הוא גוף אחד וכבר אמרו בפרק העור והרוטב (קי"ט ע"ב) ובפ' הקומץ רבה כל נקב שהדיו עוברת עליו אינו נקב וכן מעשים בכל יום שאם יש בגויל נקב מדבקין בו גויל וכותבין עליו ושפיר דמי. ועל זה הוספת לכתוב ולחלוק ולומר שלא בכל נקב אמרו וחלקת בין נקב לנקב ולא נתת טעם לדבריך. ודע שהעיקר בכל זה הוא שתהי' כתיבה תמה וזהו שהוקשו בפרק העור והרוטב (שם) תפלין היכי כתבינן וה"ה ס"ת ומזוזה כמ"ש הרמב"ן ז"ל והא בעינן כתיבה תמה וליכא והקשו על זה מה שהיו סבורין לומר כי מקום השער הוא נקב והשיבו הא אמרי' במערבא כל נקב שהדיו עוברת עליו אינו נקב וכיון שהדיו עוברת עליו כתיבה תמה הויא. וכן הוא בפרק שמונה שרצים (ק"ח ע"א) וכן בפרק הקומץ רבה (ל"ה ע"א) אמרו אמר אביי האי קלפ' דתפלי צריך בדיקה דילמא אית בי' ריעותא ובעינן כתיבה תמה וליכא ואסיקנא דקלומסא בדיק לי' ומשם למדו הסופרים שאם יש נקב בגויל שמדבקין גויל מבחוץ וכותבין עליו דהויא להו כתיבה תמה כיון שהוא מדובק יפה והוספתי בזה שכיון שכן הם מעשים בכל יום מה לי מדובק מבחוץ מה לי מדובק מבפנים אדרבה יותר נאה הוא מבפנים כיון שאינו ניכר כ"כ כמו שכתבת ולא כשהוא מבחוץ ודומה לטלאי ובכל זה אין לנו אלא שתהא כתיבה תמה ושיהי' נאה משום התנאה לפניו במצות ויותר טוב הוא דבוק זה ולא לכתוב על הגרד דמחזי כמנומר כמ"ש הרא"ש ז"ל וכל מה שכתבת מדברי הר"ם מרוטנבורק ז"ל שהוא אוסר הדבק אינו ענין לזה שהוא לא דבר אלא בספר תורה שנקרע שחילק התלמוד (מנחות ל"א ע"ב) בין אפיצן ללא אפיצן שאין לדבק הקרע מבחוץ בדלא אפיצן לפי מה שמהדקין אותו וקורין בו וזה מושך לכאן וזה מושך לכאן ושמא יקרע זה אסר הרב ז"ל אבל מה שהוא מבפנים אפילו ימשכו כל היום יקרע כל הספר ואותו דבוק עומד במקומו וזה לא אסר הרב ז"ל וגם בכתיבה עליו הכל הוא למראית העין אם האותיות הם פרודות או דבוקות ככתיבה תמה. ולפי מה שאמרת שהדבוק הוא יפה שאינו ניכר אלא לדקי הראות על כן אמרתי אומר לדבק טוב הוא. ומי שאמר לך שאין הרמב"ם ז"ל מונה זה בכלל הדברים הפוסלים ספר תור' אמת הוא שלא מנאו שאין פסול בזה אלא מפני שתהי' הכתיבה תמה וכבר מנה פיסול זה אבל אם הכתיבה תמה כשר הוא ולא הי' לו למנותו וכבר התיר התפירה בקרעים אם לא תשתנה צורת האות כמו שכתוב בסוף פ"ט מהלכות ס"ת וכן בסוף פ"א התיר לכתוב על נקב שהדיו עוברת עליו ואע"פ שהרב ז"ל כתב כל הדברים הפוסלים ס"ת הנה השמיט אחת שהוא כתב בפ"א שאם כתב מקצת השם בפנים ומקצתו תלוי שהוא פסול ולא מנה זה בכלל הפוסלים בפ"י מהלכות ס"ת וכתבתי לך זה ואם אינו מענין השאלה כי הוא תימה ע"כ: