שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


שאלה יח:

ראובן הניח יתום ונשא בת שמעון ואמו נתנה לו כתוב בשטר בערכאותיהם ובמקום ההוא הם מכשירים השטרו' העולי' בערכאותיהם ואחר הנשואין היתה קטטה בין כלה לחמותה והבן החזיר המתנה בערכאותיהם לאמו ומת הבן ולא הניח נכסים לגבות אלמנתו כתובתה אלא מאותן בתים והדיינין פסקו שתהי' גובה כתובת' מאותן בתים שחל שעבודה עליהם וטעמם בזה שאפי' מכר אותם בעלה היתה טורפת כתובת' מהם וכ"ש בנדון הזה שנרא' שהחזרה המתנ' לא היתה אלא קנוניא. וערערו עליהן שאם הם הכשירו שטר המתנ' שעשת' חמות' לבנה למה לא הכשירו שטר החזר' שלפי אותו השטר בטל השעבוד של הכלה מהבתים והדיינים השיבו שאין מכשירין באותו מקום שטרותיהם אלא על תנאי שלא להפסיד זכות שום אדם דלתיקוני הסכימו ולא לעוותי:

תשובה: יפה דנו ויפה זכו שהאשה זכותה קיים על הבתים ומפני החזרת המתנה לא נתבטל זכותה ודברי המערערין אינם כלום שמפני שהכשירו שטר המתנ' העשוי בערכאותיהם לא הי' להם לבטל זכות האלמנ' מפני שטר ההחזר' שנעשה בערכאותיהם ואין בדבריהם סתיר' כלל ועיקר דבר זה הוא שכשהכשרתם שטרו' העולים בערכאותיהם לא הכשרתם לדון באותן שטרו' בדיניהן אלא שהם כאלו נעשו בעדים כשרים משום דינא דמלכותא דינא והמלך מקפיד הוא לפסול עדיו אבל אחר שהוכשרנו שטרותיהם נידון בהם כדינינו כאלו היו שטרו' נעשים בעדי ישראל ולא יותר וא"כ שטר החזר' אם נעשה בעדי ישראל לא אבדה זכותה האלמנ' שאין הבן רשאי לחוב לאשתו להזיק שעבוד' וכיון שאם נעשה השטר בעדי ישראל הי' זכות האלמנ' קיים אף אם נעשה בערכאו' נשאר זכותה קיים ואע"פ שאינו כן בדיניהם ודבר זה כתבו הראשונים ז"ל ומפני זה אמרו שאם חסר בשטר העולה בערכאותיהם תנאי או דקדוק שמבטלו בדינינו לא נקיים אותה אף ע"פ שאינו מבטלו בדיניהם שאין המלכות מקפדת אלא להכשיר השטרו' לא לדון בדיניהם תמצא זה מפורש בתשובת הרמב"ן ז"ל ובספר התרומו' בשער ס"ז ומשם הוציאה בעל הטורים בספר חשן משפט בסי' ס"ז וכ"כ הרשב"א ז"ל בתשוב' וכן בחדושי גטין בשם רבו הרב רבי יונה ז"ל: