שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/ג
ענין ג:
כתבתי מה שכתבתי לענין הכהנים אשר עליו נעשה ונגמר התיקון אצלם לפי המסופר לנו אבל לענין להתפלל שם כ"ז שאין ביציאתו ארבעה טפחים נראה כיון שדינו כקבר סתום ובקבר סתום אסור להתפלל תוך ארבע אמו' ואע"פ שבבי' סתום שלא פרץ את פצימיו דאמרי' בפ' השותפין (י"ב ע"א) שמטמא כל סביביו כ' רש"י ז"ל ורבינו חננאל ז"ל פירשו אפילו אין שם זיזין בולטין ורבינו שמשון ז"ל חלק עליהם דדוקא אם יש זיזין בולטין ותחתיהם כלים שאם לא פרץ את פצימיו אינו אלא סתום בעלמא ומסתמא יפריצוהו ויוצא המת דרך שם. אבל פרץ את פצימיו מטמא כל סביביו שהזיזין שסביב מאהילין על הכלים שאין ידוע באיזה פתח יצא המת. וכי האי גוונא שנינו במס' אהלו' המת בבי' ולו פתחים הרבה וכו' מתניתין כמו שכתבתיה למעלה והזקיקו לרבינו שמשון ז"ל לומר כן דקשיא ליה על פירוש רש"י ז"ל ורבינו חננאל ז"ל הא דאמרי' בסוטה בפרק משוח מלחמה (מ"ד ע"א) חצר הקבר העומד' בתוכה טהור משום דמסיימי מחיצת' והאי בית נמי למה מטמא כל סביבו [הא] מסיימי מחיצתא אלו הן דברי רבינו שמשון ז"ל ואע"פ שנ"ל להעמיד דברי רש"י ז"ל ודברי רבינו חננאל ז"ל שיש לחלק בין בית סתום לחצר בית הקברו' כי מחיצת חצר הקבר המגולה אין דינה כקבר ובית סתום המחיצו' עצמן דינן כקבר כיון שהוא סתום מ"מ רבינו שמשון ז"ל מודה הוא בנדון שלפנינו שביהכ"נ עם ההיכל שהוא על הקבר הם אהל אחד שהטומאה היא מתפשטת בכל הבי' ומשום הכי הכהנים נאסרים ליכנס שם. א"כ המתפלל שם הוא כמתפלל בבי' הקברו' ודבר זה אסור הוא בלי ספק ואע"ג דבפרק (מאימתי) [מי שמתו] בברכו' (י"ח ע"א) משמע דדוקא בתוך ארבע אמו' הוא דאסור. אבל חוץ לארבע אמו' מותר ובפרק משוח מלחמה (מ"ד ע"א) אמרינן דמת תופס ארבע אמו'. הי' אפשר לומר דדוקא בבי' מגולה כחצר הקבר שהרי הקבר אינו תופס אלא ארבע אמו' כדאי' התם. אבל בבי' מקור' כמו ביהכ"נ זה היה אפשר לומר דכל הבי' הוי כד' אמו' לענין איסור תפלה כמו שהוא לענין טומא' אהל לכהנים אלא שבפרק בני העיר (כ"ו ע"ב) משמע דשרי להתפלל בו ולא הוצרכו לעשו' מחיצה אלא לכהנים. אבל מ"מ תוך ד' אמו' הדבר פשוט שהוא אסור שהרי דינו כקבר סתום. וכל היכא דאיכא למימר הכי ואיכא למימר הכי. ואפשר לכהן לצאת ידי כל הספקו' המתעקש בזה אין רוח חכמים נוחה הימנו. גם כי הדבר מכוער שיתקיים בהם השוכן אתם בתוך טומאותם. ואע"פ שיש מעזיבה מפסקת כיון שהכותל הוא בנוי על הקבר הכל טמא אפילו עשר עליו' זו על גב זו כדאי' בפ' שביעי (מ"א) מאהלו'. וגם להניח ס"ת על גבי קברים בלא ספק הוא אסור משום לועג לרש כדאמרי' התם (ברכו' שם) לא ילך אדם בבי' הקברו' וס"ת בזרועו וכדאמרי' בפ"ד אבו' נזיקין (י"ז ע"א) בענין ס"ת ע"ג מטה אנוחי לא מנחינן ובפרק אלו מגלחין (כ"ה ע"א) אמרינן כי נח נפשיה דרב הונא סבור לאנוחי ס"ת אערסיה אמר להו רב חסדא מלתא דמחיים דיליה לא סבר השתא נקים ונעביד ליה והרי זה ק"ו שאם לתלמידי חכמים שקיימו התורה ויכולין עליהם לומר קיים זה או למד זה מה שכתוב בזה אסור כ"ש שאסור לעשו' כן בקברי עמי הארץ. אי משום לועג לרש. אי משום זילותא דס"ת והגאונים ז"ל אסרו להניח ס"ת על גבי מטתו של ת"ח בשעת הספדו כמ"ש הרמב"ן ז"ל בספר תורת האדם ובית זה דינו כקבר סתום בלא תקון ובתקון יצא מכלל קבר ושפיר דמי להכנס בו הכהנים ולהתפלל בתוכו ולהניח בהיכל ספר תורה: