שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/רעו
עוד תנס לה"ר דוד הכהן שלאל יצ"ו
שאלה רעו: שאלת אבל כהן שהיה בב"הכ ואין שם כהן אחר אם קורא בתורה או יצא מבהכ"נ ויקרא ישראל במקומו:
תשובה: בימות החול לא יקרא בתורה לפי שאסור בת"ת כל שבעת ימי אבלו'. ואע"פ שבתשעה באב אנו קורין בתורה בענינו של יום. שאני אבלות ישנה מאבלו' חדשה. ואין צריך לצאת מבהכ"נ לפי שאין זה פגמו של כהן. אם יקרא ישראל במקומו. לפי שהיו הכל יודעין שמפני אבלותו אסור לקרו' בתורה. ואם הוא שבת קורא בתורה. שאע"פ שבשבת נוהג אבלו' בצנעה אבל בפרהסיא אסור לנהוג אבלו' ואלו לא הי' קורא בתורה ואין שם כהן אחר אלא הוא היה נוהג אבלו' בפרהסיא. ואם יצא מבהכ"נ אחר שבא שם. כ"ש שהוא יותר פרהסיא. על כן קורא בתורה ולא יקרא ישראל וכן כתוב בס' מצות קטן כי אפי' ישראל אם יש לו מעמד קבוע לקרו' בתורה שיכול לקרו' בתורה בשבת אם הוא אבל משום דהוי בפרהסיא ואינו נוהג כי אם דברים דבצנעא וכתבו בתוס' כי ר"ת ז"ל קרא בתורה בשבת שבשבעת ימי אבלותו במקום המיוחד לו שהיו נוהגי' לקרו' אותו רביעי בכל שבת ולא קראוהו כל ימי אבלותו ועלה מעצמו. ונתן טעם כי כיון שמיוחד לו אותו יום לקרו' בתורה אם לא יקרא בימי אבלותו היה נוהג אבלו' בשבת בפרהסיא. (אמ"ה שמעתי כי הרא"ש ז"ל היה מנהגו לעלו' חמישי בכל שבת כי לא הי' רוצים לעלו' חמישי שאין לו בן זוג היה הוא עולה וכשמתה אמו עלה מעצמו. כך שמעתי מאדוני דודי ה"ר אהרן ז"ל):