שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/רטו
שאלה רטו:
עוד שאלת ראובן בא לו בארץ הזאת זה לו קרוב לארבע עשרה שנה ואחר שבא ונתישב במקומו עם שמעון אחיו קרוב לשבע שני' כתב לו מחילה בערכאות של ישמעאל מכל מה שאירע ביניהם בארץ אדום בהיות ראובן שם.
אח' זה סמוך למיתת ראובן צוה שיהי' אחיו שמעון הנזכר אפטרופוס על בניו הקטנים והאפוטרופוס הנזכר פרע לאלמנתו כתובתה וכל זכות שיש לה על כל נכסי בעלה.
ואחר זה קמה האלמנה והבן הגדול והוציאו חשבונות קדומים שהיו בין ראובן ואחיו והרשו אחד מהאנוסין עליהם ובאיומין והפחדות הוכרח שמעון לעשו' ברירות להכנס עמו לבית החשבון.
ומה ששאלתם בזה הוא אם אונס יש לו כח על ישראל בזה זאת היא השאלה:
תשובה: ודאי שאין שליחות לעכו"ם כלל כדמוכח בפ' איזהו נשך (ע"א ע"ב) אבל אנוס אינו בכלל זה דאע"פ שחטא ישראל הוא (סנהדרין מ"ד ע"א) אבל הממנה אותו מורשה על ישראל הוא בר נדוי עד שיבטל הרשאתו. וכדמוכח בפ' הגוזל ומאכיל (קי"ז ע"א) ובפ' המקבל (ק"ח ע"ב) וכן כ' הרמב"ם ז"ל בפ"יב מה' שכינים ובפ"ח מהל' חובל ומזיק ודינו של שמעון נראה ברור שהוא פטור מהתביעה ההיא שהרי יש לו שטר מחילה. ועוד נראה מתוך השאלה שאחר שבא ראובן מארץ אדום באו נכסים בידו משמעון אחיו והחזירם לו משלם ואלו היה חייב לו היה מעכבם תחת ידו וטענה זו מקובלת בב"ד היא. וכן מוכח בפ' אחרון מכתובו' (ק"י ע"א) אדמון אומר אלו הייתי חיי' לך היה לך ליפרע את שלך ואפי' חכמים שחולקים על אדמון שם יודו בנדון הזה. שהרי אין שום טענה ליתומים בזה כמו שיש בההיא דאדמון ומה ששואלים מהאפטרופוס מזונות היתומים והאפטרופוס אומר אני אזונם משלי. הבת יכולה האם לכוף לאפטרופוס שיתן לה מזונות עמה דקי"ל בפרק הנושא (ק"ג ע"א) בת אצל האם לא שנא גדולה ולא שנא קטנה וכן הקטן אין נותנין אותו אצל אחיו הגדול ולא אצל מי שראוי ליורשו כדאמר התם. (ק"ב ע"ב). ואם האפטרופוס רוצה לפרנס' בחנם תבא עליו ברכה ואין לבית דין להוציאו מרשותו והצואה שנעשית בערכותיהם כשרה היא: