שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/רט
ענין רט:
עוד שאלת בקריאת אמלטה נא אשר המ"ם והטי"ת הם נקמצו' היאך הם אם בקמץ רחב אם בקמץ חט"ף.
אם השאלה הוא על הטי"ת דע כי יש מקומו' קורין ימה סוף המ"ם בחטף וכן אומרים שה"ר דוד קמחי ז"ל היה מקרי לתלמידיו צדקה תצור תם דרך בחטף מפני שהוא סמוך וכל זה הוא טעות לפי שאין קורין בקמץ הדחוק בחטף אלא א"כ היה חולם קודם שנדחק כמו פן יפרץ בם גם עליך תעבר כוס לכל תכלה.
ברב חסדך שהמוכרת הוא יפרץ.
תעבור.
כל רב.
כלם בחולם אם במוכרת הם בקמץ כשנסמכו בדוחק הם נשארים כבתחל' רחבים.
וזאת היא קבלה של אמת.
וא"כ הקורין ימה סוף בחטף המ"ם הם טועים.
ואפשר שרבי דוד קמחי ז"ל לא נעלם ממנו זה והיה עושה המוכרת צדקה תצור תם דרך תם בחולם כי מצאנוהו תואר על אותו משקל מעוז לתום.
ואם השאלה היא על המ"ם של אמלטה נא גם היא בקמץ רחב כי פ"א הפעל של בנין נפעל לעולם הוא בקמץ רחב היא מלעיל או מלרע והקוראה בחטף טועה הוא מהטעם בעצמו שכתבתי בקמץ הטי"ת.
עוד יש לומר טעם אחר והוא שאין קורין בקמץ חטף כשהיא דחוק אלא אם האות האחרון יוצא במבטא כמו פן יפרץ בם.
אבל אם האות האחרון של המלה הדחוקה נח ואינו יוצא במבטא כמו ארדה נא ואראה וכו' אינה נקראת בקמץ חטף ואי מעיינת שפיר היינו טעם הרב ז"ל: