שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/רז
ענין רז:
עוד שאלת הוקשה לך מה שאמרו בפ"ק דר"ה (י"ח ע"א) במשנת על ששה חדשים השלוחים יוצאים על אלול מפני ר"ה ונחלקתם בזה זה אומר בכה וזה אמר בכה.
דע כי יש מי שפירש שהיו יוצאין על אלול כדי שימנו יום שלשים ראש השנה לפי שהיו סומכין על רוב השנים שאלול הוא חסר שמתקנת עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר וכיון שרוב הוא חסר סומכין על הרוב ועושין היום טוב ביום שלשים דהא קי"ל רובא דאוריי' ואלו לא היו יודעין מתי נתקדש אלול לא היו יודעין מתי הוא יום שלשים והיו עושים שני ימים מן הספק ועכשיו אינם עושים אלא יום אחד.
ואח"כ היו יוצאים על תשרי לתקן המועדו' שמא יתעבר אלול זה פירש רש"י ז"ל והרמב"ם ז"ל ג"כ פירש כן בפירוש המשנה אבל בהלכו' קדוש החודש סובר שלא היו סומכין על רוב השנים אלא עושין שני ימים ר"ה מן הספק ומכל מקום היו השלוחים יוצאים שאם לא יצאו יסתפקו בשלשה ימים דשמא אב ואלול שניהם מלאים ולא יהי' ר"ה כי אם יום שבת ושמא שניהם חסרים ויהי' יום ר"ה יום חמישי ושמא אחד מלא ואחד חסר ויהי' יום ו' ומן הספק היו צריכין לעשו' ג' ימים.
ועכשיו שידעו מתי נקבע אלול אין להם ספק כי אם בשני ימים שמא אלול מלא או חסר ואח"כ יוצאין על תשרי מפני תקנת המועדי' שלא יעשו אותם אלא יום אחד.
והפירוש הראשון נר' לי יותר נכון דבגמרא (שם י"ט ע"ב) אמרינן דבתשרי היו יוצאין מפני תקנת המועדי' דמוטב יתקלקל ר"ה ולא יתקלקלו כל המועדי'.
ואלו היו עושין ר"ה ב' ימים לא היה מתקלקל ר"ה.
ואפי' לפי זה הפירוש הראשון בבית הועד לא היו קובעין ר"ה אלא לראיית הירח של תשרי אלא שהיו חוששין יום שלשים שמא יבואו העדים היום ונוהגין בו קדש ומן הספק שמא יבואו היום ואם באו מונין להיות יוה"כ וסכות.
ואם לא באו הרי החודש מעובר ומונין מיום המחרת.
ואם באו מן המנחה ולמעלה היו נוהגין אותו היום קדש ולמחר קדש: