שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/קעט
מוסתגאניס
שאלה קעט: שאלת ראובן היה חונק אותו ישמעאל אחד בדין שהיה טוען עליו שעשה לו צמידים מכסף סיגים והיה תובע שווים ככסף נקי או בזהב ואמר לשמעון שיכנס לו ערב עד שני חדשים שיביא לו מעותיו וכן עשה והפקיד בידו הצמידים שאם לא יבא תוך הזמן שיעשה בהם כרצונו לפרוע הישמעאלי והוא ישלם לו מה שיפחות מהסך בשובו ונמשך הזמן ולא בא והוצרך שמעון לפרוע מה שערב לראובן אל הישמעאלי במצו' ערכאותיה' ונשארו הצמידים בידו עד שנכנסה בולשת בעיר ושללו כל העיר וכל אשר לשמעון והצמידים בכללם. ועתה הוא תובע שמעון לראובן מה שפרע אל הישמעאלי מחמת ערבנותו וראובן רוצה להשמט מהפרעון מפני שכבר הניח לו הצמידים במשכון שאם אבדו באחריו' שמעון אבדו:
תשובה: הצמידים אבדו באחריו' ראובן שאפי' נאמר ששמעון הערב שפרע המעות לישמעאלי לא פרעם אלא על סמך הצמידים שהפקיד בידו ראובן דינו כמלוה את חבירו על המשכון הוא שומר שכר ואינו פטור מן הגניב' ומן האביד'. אפילו הכי כיון שאבדו מפני בולשת שנכנסה בעיר הרי אבדו בלסטים מזויין. ובלסטים מזויין אפי' שומר שכר פטור. וכיון שאבדו באחריו' ראובן חייב הוא לפרוע לשמעון כל מה שפרע אל הישמעאלי מפני הערבנו' וכן היא שיטת הרי"ף ז"ל בפרק האומנין והסכים עמו הרמב"ם ז"ל בפ' י' מהל' שכירו'. ואע"פ שאמר ראובן לשמעון עשה מהצמידים כרצונך לאחר הזמן. אינו יכול לטעון עליו למה לא מכרם שכיון שלא אמר לו שימכור ויפרע מהם לישמעאלי אלא אמר לו שיעש' מהם כרצונו אם לא מכרם אחר הזמן אינו פושע בהם. אם רצה לעשו' טובת הנאה לראובן לפרעם מנכסיו ושישארו הצמידים בתורת משכון ומהיות טוב אינו ראוי שיקרא רע: