שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/קלד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ענין קלד: ומה שהוקש' לך בענין תקופת שמואל במה שכתבתי לה"ר שמואל חלאיו נ"ע אודיעך בקצרה כללי' יתבארו לך מהם ספקותיך כי תקופת ניסן הוא כשהשמש נכנס בראש טלה וכשתחזור החמה למזל פעם אחרת היא שנה ויש מתחלת השנ' לסוף השנ' שס"ה ימים ורביע לדעת שמואל ושנת הלבנה שהיא י"ב חדשים אינה אלא שנ"ד ימים ח' שעות תתע"ו חלקים כי י"ב פעמים כ"ט ימים י"ב שעות תשצ"ג חלקי' שהוא חדש' של לבנה עולה שנ"ד ימים ח' שעות תתע"ו חלקים וא"כ שנת החמה יתרה על שנת הלבנה י' ימים כ"א שעות ר"ד חלקי' וכדי לכוין שנת הלבנה עם שנת החמה אנו צריכין לעשות שנה מעוברת אחר ג' שנים. לפי שג' פעמים י' כ"א ר"ד עולה יותר מחדש אחד על כן אנו צריכים לפעמים אחר ב' שנים לעשות שנה מעוברת על כן אנו עושים שלישית וששית מעוברת ואח"כ עושין שנת ח' מעוברת וכן אנו עושין י"א וי"ד וי"ז מעוברות אח"כ עושין י"ט מעוברות וכשעשינו בי"ט שני' ז' מעוברות וי"ב פשוטות שהם רל"ה חדשים אנו מוצאים ששנות החמה ושנות הלבנה הם מכוונות לא יתר לנו כי אם שעה אחת ותפ"ג חלקים אם שנת החמה היא שס"ה ימים ורביע על כן בא רב אדא ותיקן שהשנה אינה שס"ה יום ורביע וחסר שעה ותפ"ה חלקי' היתרות בכל תקופה ותקופה שהם ע"ו תקופות במחזור של י"ט עד שמצא שמחזור י"ט הם שנות הלבנה עם שנות החמה מכוונות. והנה התחלת התקופות הוא מניסן של שנת הבריאה לדברי ר' יהושע שסובר בניסן נברא העולם. (ר"ה (י"א ע"א) ולדברי ר' אליעזר שסובר בתשרי נברא העולם (שם יו"ד ע"ב) הוא מנין התקופות מניסן שלפני תשרי ואותו ניסן היה המולד שלו ליל רביעי ט' שעות תרמ"ב חלקי' ובתחלת הלילה נתלו המאורות והיתה החמה בראש טלה והי' ט' שעות תרמ"ב חלקי' לפני המולד וכן הוא לרב אדא לעולם בכל ראש מחזור ולשמואל הוא מתרחק שעה אחת ותפ"ה חלקים מה עשו כדי להתקרב אל האמת הוסיף ז' ימים ואמר שהתקופה היתה ז' ט' תרמ"ב קוד' המולד. וא"ת והלא יותר היתה בזמנו זאת קושיתך והיא גדולה ותור' על יופי הבנתך. אבל לא היה לנו להוסיף יותר לפי שאין בשבוע יותר משבעה ימים וידוע הוא כי חשבון תקופתו לא היתה ליודעים לדקדק בחשבון וכמו שאמרו תקופת שמואל בפרהסיא ותקופת רב אדא בצנעא על כן תיקן תקופתו בצד הקירוב לאנשי דורו וכל זה כתבו הראשוני' ז"ל תמצא קצתו בפי' ה"ר אברהם אבן עזרא ז"ל בסדר בא אל פרעה ובשאר ספרים: