שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/צד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


שאלה צד: עוד שאלת ראובן מת ויש לו בן מאש' שמת' בחייו ואלמנ' אחת והניח נכסים מטלטלים וקרקעו' ועכשו האלמנ' תובע' כתובת' והבן טוען כי הכל הוא שלו מפני קדימת כתובת אמו וגם מחמת מתנ' שעש' לו אביו בחייו קודם שנשא אשה זו וגם יש עליו חוב שהוא קודם לכתובת האלמנ' והאלמנ' אומרת לא כי אלא כתובתי קודמת לכל ועל זה נסתפקתם עם מי הדין ודעתך לומר כי האלמנ' גובה כתובת':

תשובה: יפה אמרת שאין לבן זכות מדין כתובת בנין דכרין מפני שאמרת שכיון שאין שם מותר דינר אין שם כתובת בנין דכרין. דהיכא דמיעקר' נחל' דאוריי' לא תקון רבנן כדאי' בפרק נער' (נ"ב ע"ב) ובפ' מי שהי' נשוי (צ"א ע"א) וגם יש אומרי' שאין דין כתובת בנין דכרין נוהג אלא כשמתו שתיהם בחייו אבל אם האחרונ' קיימת אין שם דין כתובת בנין דכרין ויש חולקים בזה ודבריהם עיקר וכן דעת הרמב"ן ז"ל וגם אני אומר שאין דין כתובת בנין דכרין אלא כשיש בנים לאחרונ' אבל אם אין לה בנים אין שם דין כתובת בנין דכרין. ומ"מ הטעם הא' מספיק לזה אבל החוב הוא קודם לאלמנ' ויפרע הבעל חוב והשאר תטול האלמנ' והיא לתכריכי המת כדאי' בתוספת' וכן כ' בעל העיטור ז"ל וכן השיב הרשב"א ז"ל בתשוב' אלא שיש לחקור טענת הבן שיש לו מתנ' מחיים מאביו בקרקע ומטלטלין קודם שנשא אשה אביו שאם היא מתנ' קיימת לפי הדין שהיא קודמת לכתובת אשת אביו ובזה ראוי לך לחקור ותעיין בזה בפ"ה ובפ"ו מה' זכייה. נאם אחיך שמעון בהר"ר צמח זלה"ה: