שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/פה
ענין פה:
עוד הזהירוך שהעדים לא יהיו קרובים לא לאיש ולא לאשה יפה עשו בזה וצריך ליזהר מזה הרבה.
ועוד צריך שלא יהיו קרובים זה לזה ואע"פ שהם לא הזהירוך מזה אלא מקורבת האיש והאשה וגם מה שהזהירוך שיהיו העדים יודעים לקרו' הגט ושיחתמו הם בעצמם.
יפה עשו בחתימה אבל מה שהצריכו שידעו לקרותו זה טעו' הוא דמשו' עגון אשה הקלו בגט שיהא אחד קורא לפניהם אלא שהרמב"ם ז"ל (פ"א מה"ג הכ"ג) החמיר שיהיו מכירין לשון הגט והם לא הזהירוך מזה כלל והזהירוך ממה שאין צריך וגם האחרונים ז"ל כתבו שאם אינם מכירין לשון הגט ויתרגמו אותו להם יספיק זה.
ומה שהזהירוך שעדי שליחות ההולכה לא יהיו עדי הגט זה תימה גדול מהם ומאין להם זה ולמה לא והלא בדבר שצריך שתי כתי עדים אמרו אפילו הראשונים הם האחרונים או אחד מן הראשונים ואחד מן האחרונים ושלישי מצטרף עמהם ולא היה דבר זה כדאי שיטעו בו אפילו התלמידים הקטנים אדרבה היה צריך לחזר אח' מיעוט עדים במקומות שיושביהן מועטים שרובם קרובים זה לזה והיאך איפשר שיהיו במאזונה ד' עדים כשרים מצויים בקהל קטן ורובים הולכים לכפרים לא ראו יפה בזה לא מפי ההלכה ולא מפני שום מנהג וחומרא בעולם ודברים שאין להם עיקר כלל (הג"ה.
אמ"ה הרב בנו זלה"ה אמר בתשובה שהדרך הישרה שיהיו עדי הגט הם עדי השליחו' ויעשו קיום בשטר השליחו' ונמצא הגט מתקיים מאליו שאין כותבין הקיום בגט ע"כ וכן היו נוהגין בני דודי נ"ע וכן היה נוהג אדוני אבי זלה"ה וכן אני הייתי נוהג צב"ש) הם.
ומה שהזהירוך שיחתמו עדי הגט בפני עדי השליחו' טעות גוררת טעות ולמה לא זה לא נמצא בשום מקום וכי מי שמוסר גט לשלוחו צריכים עדי השליחות לידע שנכתב ונחתם לשמה זו טעות היא והלא הרמב"ם ז"ל (פ"ו מה"ג ה"ד) כתב שאין במינוי שליחות של הולכה צריך עדים וכ"ש שאין צריך שיעידו על הגט שנכתב ונחתם לשמה.
ואע"פ שהרבה חכמים חלקו עליו לומר שצריך עדים למינוי שליחות בהולכה לפי שאין דבר שבערוה פחות משנים אבל שיהו עדי השליחו' צריכין לידע שהגט נכתב ונחתם לשמה זו טעות גדולה היא אלא השליח צריך שיהי' עומד עליו כדי שיוכל לומר בפני נכתב ובפני נחתם והם לא הזהירוך על הצריך והזהירוך על שאינו צריך.
ומה שהזהירוך שלא יצא הבעל משם מתחלת כתיבת הגט עד שיהא נחתם יפה עשו מחשש שמא יבטל הגט ומה שהוסיפו הם עד שיהא נמסר ביד השליח אלו היתה שם האשה המתגרשת היה יפה לעשו' כן עד שימסר ביד האשה אבל במסירה ביד השליח לא נגמר המעשה עדיין ויכול לבטלו עד שיגיע הגט לידה וכך היה ראוי לומר שלא יצא משם עד שיהא נכתב ונחתם ויקבל עליו חרם שלא להוציא לעז על הגט ואחר כך יכולין ליתנו ביד השליח שהיה שם ויכתבו השליחות בו ביום או אחר זמן אין קפידא בזה וצריך שיחתמו העדים זה בפני זה: