שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/עט
ענין עט:
ראיתי נסח שטר שליחות הראשון הקצר והשני הארוך ושניהם כשרים האחד לא נפסל מפני קצורו והאחרון לא הוסיף הכשר מפני אריכותו והנה יש באחרון הארוך קנין מה שאין כן בראשון ובמינוי שליחו' ולא בביטול מודעא אין אנו צריכין אלא שאם כתב בו קנין לא הפסיד וכבר כתב זה מפורש הרמב"ם ז"ל בפ"ה מה' מכירה ובתיקון הגט לראשונים ז"ל לא כתבו קנין במינוי שליחו' הולכה.
ואיני רואה חסר מהשטר הראשון אלא שהיה לו לומר שהוא נותן לו רשות ליתנו לה בכל מקום שימצאנה אלא שאין זה מעכב שכיון שבשעת כתיבת הגט היתה דרה בתנס ושם נמסר אין מיחוש בדבר כלל ואין נפסל שטר שליחות זה מפני טענה זו.
ומה שהוסיף בשליחו' האחרון הארוך בענין ביטול המודעא שהוא פוסל העדים המעידים בטול הגט תוספת זה הרשב"א ז"ל חדשו וטוב הוא לכתבו אבל אם לא נכתב אין אנו חוששין לשמא יבואו עדים ויעידו שהבעל ביטל המודעא ולא היה להם לפסול שליחות זה מפני חסרון זה סוף דבר לכתחלה טוב הוא שיכתבנו שטר שליחות ההולכה כנסח האחרון הארוך.
אבל מכיון שנכתב בנסח הראשון לא היה להם לפסלו ולעכב מסירת הגט מפני זה וכ"ש שאם פעם אחרת נתגרשה אשה באותו נסח שאין להם להוציא לעז על הגיטין הראשונים ובזה היו חוששין בעלי הגמרא ואומרים (גיטין ה' ע"ב) א"כ אתה מוציא לע' על גיטין הראשונים: