שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/עג
שאלה עג:
עוד שאלת ס"ת שההי"ן שלו כלם הרגל השמאלית דבקה בדקיקות לא בעובי עם הגג והגג יוצא חוץ מהרגל כזה ח*** אם ראוי לפוסלו משום ההי"ן חית"ין או אם יש להכשירו משום דהפרדת רגל ההי"א אינה אלא לספרי דוקאני ועלה בדעתך לתקן ההי"ן כלן ולהניח ההי"ן של האזכרו' ולא הניחך לבך להכשיר עד שתמלך בי ובעצתי אנחה אותך:
תשובה: תחלת כל דבר יש לומר שאם תינוק לא חכם ולא טפש קורא אותן חי"ת הרי זה פסול משום ההי"ן חתי"ן וכדאמרינן בהקומץ רבה (כ"ט ע"ב) רמי בר תמרי דהוא רמי בר דקלי אפסיק ליה כרעא דוי"ו דויהרוג אתא לקמיה דר' זירא א"ל זיל אייתי ליה ינוקא דלא חכים ולא טפש אי קרי ויהרוג כשר ואי לא פסול ואם אינה דומה ממש לחי"ת ואין בה ריעות אחר אלא שהיא דבוקה אלו היה הדבקו' פשוט שהדבקו' ההוא פוסלן משום ההי"ן חיתי"ן היה הדין בזה למחוק רגל הההי"ן כלן ולכתבן נפרדו' ואפי' של האזכרו' ואין לחוש בזה למחיקת השם שהרי לא נתקדש השם ואע"פ שהסופר נתכון לקדשו הו"ל כמתפיס בעלי מומין למזבח שלא חלה בהם קדושה. ועוד שאין איסור מחיקה אלא כשמתכוין למחוק אבל כשמתכוין לתקן אין בזה איסור מחיקה והכי איתא במס' סופרים (פ"ה ה"ז) דגרסינן התם אבל הדיו שנשפכה ע"ג הכתב מותר למחוק שלא היתה כונתו אלא לתקן אבל לישנא דגמ' מעכב על ידינו לעשו' כן דאמרינן התם (מנחות שם) דספרי דוקנאי תלו לכרעא דה"א משמע מהאי לישנא דלמצוה מן המובחר בלבד אתמר לא לעכובי וא"כ ההי"ן אלו נכתבו כהלכתן והמוחק רגליהם הוא מוחק את השם שנכתב כהלכתו. ומצאתי בירושלמי בפ"ק דמגלה (ה"ט) בשני מקומו' ר' ירמיה בשם ר' חייא בר בא ור' סימון תרווייהו אמרי תורת הראשוני' לא הי' ה"א שלהם ומ"ם שלהם סתומים הא סמ"ך סתום וזה סיוע שלא לפסול ס"ת מפני דבקו' רגל הה"א כל שאינה דומה לחי"ת ממש שהרי לא כל הדורו' שוין בפתיחתה ואלו היה עכוב בדבר לא היו הדורו' טועין בכך. וכיון דאיכא למימר הכי ואיכא למימר הכי הניחהו כמות שהוא ולא תגע בו שום יד בשום תקון ויהיו קורין בו כמנהגן עד היום שאפי' ס"ת הפסול מפני טעות העלו בתוס' שקורין בו ומברכין על קריאתו ויש להם ראי' בזה והנח להם לישראל שאע"פ שאינם נביאים הם בני נביאים ואין לי פנאי להאריך יותר. אחיך שמעון בה"ר צמח זלה"ה: